מעצבים שולחן חגיגי

שולחן האוכל הוא לעיתים קרובות לב האירוע: מקום שבו נפגשים, אוכלים, משוחחים ויוצרים זיכרונות. מיכל דהן, מנהלת שיווק ופרסום בסולתם, מסבירה כיצד אפשר ליצור שולחן חגיגי, נעים ומאוזן, בלי להעמיס ובלי להפוך את ההכנות לפרויקט מתיש, באמצעות בחירות עיצוביות מדויקות ותשומת לב לפרטים הקטנים.

בונים פלטת צבעים לפני שמוציאים כלים מהארון: כל שולחן מעוצב מתחיל בהחלטה אחת מרכזית: הצבעים שמובילים אותו. בלי פלטה ברורה, גם הכלים היפים ביותר נראים אקראיים. אפשר לבחור גוונים בהירים וטבעיים כגון לבן, קרם, בז', אפור רך וכסף, המשדרים ניקיון ורעננות. בחירה בפלטה מצומצמת של שניים עד שלושה גוונים וחזרה עליהם במפה, במפיות, בצלחות ובכלי ההגשה, יוצרת תחושת סדר והרמוניה גם כאשר הכלים אינם זהים.

תכנון פלטת צבעים נכונה. צילום: יח"צ

עובדים בשכבות ויוצרים עומק: שולחן שטוח נראה בדרך כלל לא מעניין. עומק ויזואלי נוצר באמצעות שכבות: מפה או ראנר, מעליהם צלחות, מעליהן קערות וביניהן אלמנטים דקורטיביים. שילוב של חומרים - זכוכית, קרמיקה, מתכת וטקסטיל - מוסיף טקסטורה ותחושת עושר. ההתאמה לא צריכה להיות מושלמת.

עבודה בשכבות ויצירת עומק. צילום: אנטולי מיכאלי

יוקרה לא מתאמצת: בשנים האחרונות בולטת בזירה הבינלאומית מגמה של "Casual Luxury", יוקרה רכה ולא רשמית. במקום סטים תואמים ומראה מהודק מדי, נוצר שילוב חופשי של כלים, חומרים מגוונים ופריטים שנאספו לאורך זמן. השולחן נראה מוקפד, אך לא מתאמץ עם סיר אלגנטי לצד קערת קרמיקה ידנית, כוסות שאינן זהות, מפיות בד פשוטות ונרות בכל מיני גבהים. התוצאה היא מראה אישי, עשיר וחי, שמשדר סגנון בלי תחושת "תצוגה". המגמה הזו מתחברת במיוחד לאירוח הישראלי, שמחפש איזון בין חגיגיות לנינוחות.

הגשה כחלק מהעיצוב: המעבר מהמטבח לשולחן אינו חייב לכלול שלב ביניים של העברת האוכל לכלי הגשה נפרדים. יותר ויותר מארחים בוחרים להניח על השולחן כמה כלים שבהם בושלו המנות, כל עוד הם משתלבים בעיצוב הכללי. סוטאז'ים רחבים, סירים מעוצבים ותבניות איכותיות עשויים להיות מוצבים יחד במרכז השולחן לצד קערות ותוספות. השילוב יוצר מראה טבעי, מחבר בין בישול לאירוח, וגם שומר על חום האוכל. כאשר הכלי עצמו יפה, הוא נעשה חלק מהקומפוזיציה ולא רק אמצעי פונקציונלי.

משחקים עם גבהים וקומפוזיציה: שינויי גובה הם כלי עיצובי מרכזי. נרות גבוהים, קערות על רגל, כלי הגשה עמוקים או אגרטלים דקים, יוצרים קצב ועניין ויזואלי. חשוב לשמור על איזון וגבהים משתנים, אך לא כאלה שחוסמים קשר עין בין הסועדים. המטרה היא ליצור תנועה ויזואלית נעימה, לא מחיצה. כדאי גם לבחור מוקד אחד מרכזי, למשל כלי הגשה בולט או סידור פרחים מינימליסטי, ולבנות סביבו את שאר הפריטים.

משחקים עם גבהים וקומפוזיציה. צילום: אנטולי מיכאלי

שומרים על קו עיצובי גם בפרטים הקטנים: מפיות, טבעות, כוסות, תחתיות ואפילו בקבוקי שתייה הם חלק מהתמונה הכוללת. קיפול אחיד של מפיות, בחירה בכוסות דומות או עטיפה פשוטה לבקבוק, יוצרים תחושת הקפדה. דווקא הפרטים הקטנים הם אלה שמבדילים בין שולחן "יפה" לשולחן "מעוצב".

שולחן שנועד לאנשים, לא רק לתמונות: שולחן החג אינו תפאורה אלא מרחב של מפגש. עיצוב מוצלח משרת את האנשים שיושבים סביבו, ולא גונב מהם את תשומת הלב. "כשעיצוב עובד נכון, הוא כמעט אינו מורגש", מסכמת דהן. "הוא פשוט גורם לאנשים להרגיש נוח סביב השולחן". שילוב נכון של צבעים, חומרים, שכבות וכלי הגשה, מאפשר ליצור שולחן מרשים, אישי ומעודכן, כזה שמשקף טעם טוב וחשיבה עיצובית, בלי לאבד את תחושה ביתית וחמה.

הגשת כלי הבישול ישירות למרכז השולחן. עיצוב שולחן חגיגי על פי סולתם. צילום: גיל אבירם

הוספת קישוטים ופריטים משלימים. צילום: גל בן זאב

שדרוג השולחן באמצעות כלי בישול שאפשר להניח במרכז השולחן. צילום: צילום אנטולי מיכאלי