ספר חדש: נבואה וגעגוע

"נבואה וגעגוע" מאת לורן סגל כהן בהוצאת הספרים אוריון, הוא קובץ מרגש ומרתק של שירים וקטעי פרוזה שנולדו מתוך הלב, מתוך גוף זוכר, מתוך ימים של חסד וכאב, תערובת של מציאות ובדיה.

דפי הספר נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.

הקו הדמיוני העובר בין נקודות הציון והפרקים בספר מחבר בעצם בין סוגים שונים של רגשות, התמודדויות ותחנות חיים. אחד הפרקים המשמעותיים בו הוא "אמהות" ובו שירים שנכתבו לשלוש בנותיה של לורן, בעיקר אחרי הלידה. האמהות שלה היא אמהות אידיאולוגית ונוכחת, בחירה מודעת בלגדל בנות אדם, להיות משמעותית עבורן.

בספר שירים שנכתבו לבתה האמצעית של לורן, שהייתה תצפיתנית במוצב בעוטף במתקפת השבעה באוקטובר וניצלה בנס או שירים שנכתבו על האירוע הזה וטומנים בחובם את ההלם, חוסר האונים והעצב האינסופי שנחוו.

חלק גדול מהשירים מדברים נשיות, תשוקה, אהבה עצמית, חיבור לגוף ולנפש, נוגעים בשבריריות ומודעות.

זהו ספר על כוחן של מילים לרפא, לצעוק את האמת, למלא חללים שנפערו בתודעה, להיות אהבה וחיים.

והמילים אינן מבקשות אישורים, הן מבקשות להישמע. להיות עדות לחוסן ואותנטיות לצד דמיון ותעתועים, אומץ וחוזק לצד ארעיות ושבריריות.

"נבואה וגעגוע" הוא ספר הביכורים של לורן סגל כהן, ילידת 1972, אימא, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית למען בני אדם ובעלי חיים.

לורן סגל כהן: "הכתיבה החלה אצלי לפני כ- 25 שנה עם הולדת בתי הבכורה כשבשתי הלידות הבאות גיליתי שאפשר להכניס ללב עוד ועוד אהבה. למעשה, עוצמת הרגש נכנסה לתבניות של שירים. בקטעי הפרוזה הכתיבה אינטואיטיבית. הטקסטים נכתבו כמו חלום, בהתחלה המלים זרמו ממני מבלי לתכנן ואז התאהבתי בסגנון, הפכתי אותו לאמצעי לתאר פנטזיה, כמו תסריט בלתי אפשרי. הספר הזה הוא ביטוי לחיבור בלתי אמצעי עם עצמי, ניסיון לחשוף באומץ רגשות, להפוך אותם לנחלת הכלל".

מתוך הספר:

נבואה וגעגוע

תחת חופה לבנה
עומדת
קלה
נטולת שבילים מפותלים
ומחשבות דוהרות
במעגלים.
בשמלה לבנה, שקופה
מוכתמת ביין
וסודות,
עומדת
נטולת גינונים וקישוט,
בין קודש לחול לאתמול,
לוחשת לעצמי שבועה,
שרק אני אשמע
רוקחת נבואה
וגעגוע.

עקדת יצחק

ויקח אברהם את בנו
האהוב עליו מכל
אל הר המוריה
וימסרהו.
ולא נשמע קול מין העב
ולא דיבר מלאך אלוהים.
ושלחו ידיהם אל הנער
ודיממה המאכלת
עת שערי הרחמים לא הגיעה.
הידהדה הזעקה.
חייו נגדעו
על המזבח מכלה ילדים
של המלחמה.

שמלת תחרה

כמו שמלת תחרה
נפשך.
טוויה מקורי כמיהה
וגעגוע
למה שלא היה
נשרפת, נרקמת מחדש מנימים שקופים.
נפרמת בשקט ומתאחה שוב
מותכת באש וסערה.
נלחמת.
כמו שמלת תחרה שקופה
נפשך
וכשעייפה
מרימה ידיים
מעל הראש
עוצמת עיניים
פועמת נשימות קצובות
מתוך אוויר דחוס, מבין ריסים רועדים
קושרת חוטי זהב וכישוף
רוקמת מחזה
שלא נכתב, שלא נברא
שחלום.
שמלת תחרה משיל גופך
ולובש שריון.

"נבואה וגעגוע" מאת לורן סגל כהן. הוצאת הספרים אוריון, 139 עמודים. מחיר לצרכן 88 שקלים. להשיג בחנויות הספרים המקוונות, בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה.