טנק סובייטי עם מערכת מודרנית
משרד הביטחון הרוסי מכניס לשירות שלדת טנק ישנה מתוצרת סובייטית בגרסה חצי אוטונומית. מדובר בשטורם (Shturm), רכב קרב קרקעי לא מאויש שפיתח אחד המפעלים הצבאיים במדינה בשביל משרד הביטחון. המכונה בנויה על בסיס טנקים ישנים מהסוגים T-72 ו־T-90. המערכת מתוכננת לפעול בסביבות עירוניות צפופות ומיועדת לנהל משימות חדירה תחת אש בלי לסכן חיילים.
שליטה מרחוק ויכולת מאוישת
רכב שטורם מורכב משני רכיבים עיקריים: רכב קרב כבד ורכב פיקוד ממוגן, שניהם על בסיס זחלי. לגרסת הקרב תותח D-414 בקוטר 125 מ"מ, מקוצר בייחוד לטובת תמרון בסמטאות עירוניות, מיגון דינמי קדמי, להב בולדוזר וצריח מותאם. צילומים עדכניים מהשטח מציגים את הרכב פועל עם צוות אנושי, למרות שהוא תוכנן לפעול גם בשליטה מרחוק.
רכב הפיקוד, הממוגן נגד טילים נגד טנקים, יכול לשלוט בפלוגת טנקים רובוטיים בטווח של עד 3.0 ק"מ. המערכת כולה מיועדת לספק פתרון חכם ללחימה מבצעית בשטחים קשים, תוך הפחתת חשיפת הלוחמים לאש ישירה.
מערך קרבי
למכונה ארבע גרסאות לחימה עיקריות, כל אחת מהן מותאמת למשימה טקטית אחרת. הגרסה הראשונה היא רכב הסתערות ראשי במשקל 50 טונות המצויד בתותח מקוצר בקוטר 125 מ"מ שמותאם לתמרון בתוואי צפוף ולפריצה דרך ביצורים ועמדות אויב. לפי דיווחים, גרסה משופרת עם תותח בקוטר 152 מ"מ נמצאת בפיתוח כדי להעניק כוח אש כבד יותר לפגיעה במטרות מבוצרות במיוחד.
הגרסה השנייה משלבת מטולי RPO-2 "שמֶל" המשגרים תחמושת תרמו־בארית - יעילה במיוחד בלחימה במבנים ובאזורים סגורים - עם מקלע PKTM המשמש לאש חיפוי קרובה.
בגרסה השלישית שני תותחים אוטומטיים מדגם 2A42 בקוטר 30 מ"מ לצד מקלעים נלווים ומיועדת להשמדה של מטרות רכות, כלי רכב קלים ותשתיות אויב בשטח עירוני.
הגרסה הרביעית פועלת כמשגר רקטות כבד עם מטען של 16 רקטות תרמו־באריות לא מונחות בקוטר 220 מ"מ, שמסוגלות לייצר אפקט הרס נרחב במתחמים צפופים או מוגנים.
כל הגרסאות פותחו למענה ייחודי: חדירה דרך קווים מבוצרים, טיהור מבנים, השמדת מחסות ולחימה אינטנסיבית בשטח בנוי. שילובן מאפשר גמישות טקטית גבוהה ומעניק לצבא הרוסי אפשרות להפעיל כוח אש משולב ואפקטיבי תוך הפחתת הסיכון לחיי אדם.
השליטה מרחוק עדיין מוגבלת
למרות ההצהרות על יכולות אוטונומיות, לא ברור עד כמה שטורם מסוגל לפעול באופן בלתי מאויש. בסרטונים נצפתה גרסת הלחימה עם צוות אנושי בתוכה, מה שמעלה שאלות לגבי מוכנות הטכנולוגיה לתפעול מרחוק באופן מלא. עם זאת השילוב בין רכב קרב לרכב שליטה משקף ניסיון ליצור מערכת שלמה יותר לעומת פלטפורמות קודמות כגון Uran-9 שסבלו ממגבלות מבצעיות.
