לטורקיה פצצה עוצמתית
בתערוכת הביטחון הבינלאומית IDEF 2025 שהתקיימה באיסטנבול הציג משרד ההגנה הטורקי את פצצת האוויר GAZAP - פיתוח חדש של זרוע המחקר והפיתוח הביטחוני, שמתוארת ככלי הנשק הקונוונציונלי החזק ביותר שנבנה בטורקיה עד כה. לפי הצהרות רשמיות, GAZAP מוגדרת כפצצה תרמו־ברית השוקלת יותר מ־970 קילוגרם ומפזרת יותר מ־10,000 רסיסים ברדיוס של קילומטר - פי שלושה מהממוצע בפצצות אוויר דומות.
מבחינה טכנית, הפצצה תוכננה עם מבנה פנימי מצולע שמתפרק בעת פיצוץ באופן המזכיר רימון רסס ענק. ההדף מרוכז וההרס רב, בלי לעבור את הסף של שימוש בנשק גרעיני. ראש מחלקת הפיתוח ציינה כי פצצות מהסדרה האמריקנית MK מפזרות בממוצע שלושה רסיסים למ"ר, ואילו GAZAP מפזרת 10.16 רסיסים למ"ר ומייצרת רמת הרס שקשה להשיג בכלים קונוונציונליים רגילים. הפצצה מותאמת למטוסי קרב F-16 ו־F-4 הנפוצים בצבא טורקיה, ובד־בבד נבחנות אפשרויות שילוב עתידיות במל"טים כבדים.
לפי המשרד, הפצצה עברה בהצלחה את כל שלבי ההסמכה, הניסויים והבחינה המבצעית, והיא מוכנה לפריסה בשטח.
חימוש חודר עומק
מלבד הפצצה הציגה טורקיה חידוש נוסף - פצצה חודרת בונקרים בשם NEB-2 Ghost. לפצצה אותו קנה מידה (כ־950 ק"ג) אך יש לה תכלית אחרת: לחדור מבנים מחוזקים מאוד ותשתיות בטון עמוקות. בבחינה מעבדתית הצליחה הפצצה לחדור 7.0 מטרים של בטון עמיד ברמה שמשמשת בבניית גשרים, בונקרים צבאיים ומיתקנים בעלי דרישות בטיחות קיצוניות.
לשם השוואה, פצצות רגילות באותו משקל חודרות בין 1.8 ל־2.4 מטרים. הפצצה נועדה לאפשר לצבא טורקיה לפגוע במטרות קשות לגישה, כולל מיתקנים תת־קרקעיים ומרכזי פיקוד מבוצרים היטב. גם במקרה הזה הפלטפורמה האווירית לשיגור היא מטוס הקרב F-16.
העצמה ביטחונית מקומית
שתי הפצצות מבטאות מגמה מובהקת במדיניות הביטחונית של טורקיה: חתירה לעצמאות טכנולוגית ופיתוח כלי לחימה מתקדמים מבית. בשנים האחרונות השקיעה טורקיה מיליארדים בפיתוח נשק מתוצרת מקומית, מטנקים ומל"טים ועד טילים בליסטיים ומערכות לוחמה אלקטרונית.
חשיפת הפצצות מלמדת על המשך מגמה זו, תוך ניסיון להציב את טורקיה בשורה אחת עם המעצמות הצבאיות בתחום אמצעי הלחימה האוויריים. עם שילוב מערכות אלה במערך המבצעי של חיל האוויר, אנקרה מתכוונת לקדם גם יצוא ביטחוני, בעיקר למדינות מתפתחות המחפשות חימוש מתקדם שאינו גרעיני.
אם המבחן המבצעי של שתי הפצצות יצליח, ייתכן שמדובר בשינוי של המאזן המקומי במזרח התיכון ובחיזוק נוסף של מעמדה הביטחוני של טורקיה באזור.
