תנאי להצטרפות קנדה ל"כיפת הזהב"
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בסוף חודש מאי על תוכנית הגנה אווירית חדשה בשם כיפת הזהב (Golden Dome). המערכת תוכננה לספק מענה כולל לאיומים בליסטיים ואמורה לעלות 175 מיליארד דולר. המערכת צריכה להיות מוכנה מבחינה מבצעית עד סוף כהונתו ב־2029. לפי טראמפ, היוזמה האסטרטגית תעניק לארצות הברית יתרון הגנתי מכריע. הוא אף טען כי קנדה מביעה עניין להצטרף למערכת.
ראש ממשלת קנדה, מארק קרני (Mark Carney), אישר כי אכן התקיימו "שיחות בדרג גבוה" בנושא, אך הביע הסתייגות ברורה מהיבטים מסוימים של היוזמה.
קנדה וארה"ב הן שותפות ותיקות במסגרת פיקוד ההגנה האווירית הצפון־אמריקני (NORAD), אך המיזם החדש של טראמפ מעורר גם מתחים מדיניים בין הצדדים. במהלך ביקורו בוושינגטון השיב קרני בנימוס אך בנחרצות לדברי טראמפ, שקראו לקנדה "להיות לחלק מארצות הברית", ואמר: "קנדה מעולם לא הייתה למכירה."
באותה השיחה הבהיר טראמפ כי אם קנדה רוצה להיות חלק מתוכנית ההגנה, עליה להיהפך למדינה ה־51 של ארצות הברית. על אף חילוקי הדעות הצליחו טראמפ וקרני לרכך מעט את המתיחות שנוצרה בעקבות מכסי המגן שטראמפ הטיל בעבר על יבוא מקנדה. עם זאת מומחים טוענים, כי הפרויקט צפוי להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים ופוליטיים ממשיים, וכי העלויות עלולות להיות גבוהות בהרבה מהערכתו של טראמפ.
"כיפת הזהב" הוא שם קוד ליוזמה ביטחונית חדשה ושאפתנית של נשיא ארצות הברית. מערכת ההגנה האווירית הבליסטית המתקדמת נועדה לספק לארה"ב שכבת מגן מלאה מפני איומים בליסטיים, טילים גרעיניים, רחפנים ומתקפות טכנולוגיה מתקדמות ברמה לאומית.
השם "כיפת הזהב" מזכיר באופן מובהק את "כיפת ברזל" הישראלית, שנחשבת להצלחה עולמית ביירוט רקטות קצרות טווח. עם זאת טראמפ מכוון לפרויקט בקנה מידה אחר: מערכת הגנה אסטרטגית ארוכת טווח שמכסה את כל שטחי ארה"ב ומשולבת בטכנולוגיות מתקדמות שטרם נוסו בשטח באופן מלא.
אילוסטרציה. צילום: הבית הלבן