אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות

​הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) קיימה דיון מעקב בנושא אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות.

ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "אנחנו בדיון מעקב שהתנהל לפני כן סביב אירועי הרמאדן. אנחנו רוצים לוודא שבערים המעורבות כמו רמלה, לוד, יפו, חיפה ועכו נשמר הסדר הציבורי והיחסים בין ערבים ליהודים במקומות האלה נשמרים כסדרם. אני רוצה להבין ממשטרת ישראל עד כמה היא ערוכה לתרחישי קיצון של אירועי האלימות בערים המעורבות בדומה למה שהיה במבצע שומר חומות. אני לא יכול להרשות לעצמי להיות רגוע. אני יודע לאן מלחמה בין כנופיות יכולה להוביל. נשק בידי כנופיות מספק להם תחושת מסוגלות גדולה וזה יכולה לזלוג מקרבות בין כנופיות לקרבות לאומניים. אני בטוח שיש הסתה במסגדים כי אני רואה את ההסתה הזאת מגיעה לידי ביטוי כאן בבית המחוקקים. משטרת ישראל צריכה להכין את פקודות המבצע ואת היחידות השונות לפעול כנגד התפרצות נוספות של אירועי אלימות לאומניים. אני רוצה שנחייה פה בצורה רגועה ושלווה, אבל צריך להיערך לכל תרחיש".

תנ"צ יעקב מור, מפקד מרחב שפלה, משטרת ישראל: "מאז מבצע שומר החומות אנחנו בערנות מוגברות כדי למנוע אירועים לאומניים. שנת 2025 מתנהלת עד כה במספרים רגילים פחות או יותר. מאז תחילת השנה היו 154 אירועים שהוגדרו בעלי אופי לאומני, מתוכם רק ב- 14 מקרים היה צורך בחקירות המשך. אנחנו פועלים בצורה נרחבת כדי לשמור על הסדרים בערים המעורבות, אנחנו עוקבים אחר הדרשות במסגדים והקריאות בבתי הכנסת ועוקבים אחר החומרים שמופצים ברשתות החברתיות. אנחנו מתייחסים ברצינות לכל פנייה ותלונה בנושא הרעש מהמסגדים, יש לנו תוכנית פעולה בעניין ואנחנו פועלים לפיה".

סנ"צ ברק ערוסי, רמ"ד תכנון מבצעי: "המפכ״ל רואה חשיבות רבה בפעילות בערים המעורבות והוא הקים לשם כך יחידות יעודיות. מעבר לזה, אנחנו מבצעים ממצעים ממוקדים בהובלת להב, ונותנים דגש על פעילות אמל"ח, ויש המון תפיסות של אמצעי לחימה. חשוב מאוד לערב את כל משרדי הממשלה כדי לטפל בבעיה מהשורש. זה לא רק בידי משטרת ישראל, אנחנו יכולים לאכוף, לאסוף נשק, אבל זה טיפה בים. בסוף צריך תשתיות, רווחה, חינוך ועוד הרבה מרכיבים כדי שהדבר הזה יגיע בעצם למצב הרבה יותר טוב, לבסיס טוב. אנחנו מתעסקים ביום יום באירועים רגישים בין ערבים ליהודים שיכולים להדליק את השטח, אבל אנחנו רואים שגם בהם יש אחריות לגל מגזר שלא מוביל את האירועים לתרחישים הקיצוניים ביותר".

עו"ד דוד אבינר, יועמ"ש ארגון ערי ישראל: "לפי נהלי הפרקליטות בכל אירוע שבו מעורבים יהודים וערבים צריכים לבדוק חשד לאירוע על רקע גזעני או לאומני. בדקנו את נהלי המשטרה בעניין זה, לפחות בנהלים הגלויים, אין שום התייחסות בנהלי הפעלת יחידת חקירות בתחנה, 'נוהל אירוע' או מידע אחר על עבירה, דיווח, 'סיווג וטיפול', או נוהל 'טיפול משטרתי בנפגעי עבירה פלילית', על עבירה שעל רקע פלילי או לאומני, כדי שהחוקרים ידעו לשאול את השאלות הנכונות. בנוסף, סיווג נכון של עבירות על רקע לאומני, יאפשר למשטרה להעביר את התיקים לגוף המוסמך והמיומן לטפל בהם - השב״כ או המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. לפחות בנהלים הגלויים הסיווג הזה לא מתבצע כראוי. אנחנו נשמח לקבל ממשטרת ישראל את הפירוט לגבי התוכנית הסודרה לטיפול ברעש מהמסגדים ולקבל נתונים לגבי חלוקת הדו"חות והאכיפה בעניין זה".

איציק אסרף, מנהל אגף הביטחון והשיטור ברמלה: "אנחנו במרחב רמלה מוכנים מאז שומר החומות, ונמצאים כל הזמן עם אצבע על הדופק. יש מקרים בודדים של זריקות אבנים ושל פגיעה בעמודי חשמל. החשש המרכזי שלנו הוא שנשק רב שנמצא אצל ארגוני הפשיעה, יש הרבה נשק בכנפויות - כולם יודעים את זה. שיתוף הפעולה שלנו עם המשטרה מצוין, בכל אירוע חריג שיש ברמלה הוא מפקד המרחב במדבר איתנו באופן אישי. יש ממה לחשוש, יש נשק ברמלה. יש לנו שתי כיתות כוננות והשלישית נמצאת בימים אלה בשלבים של הקמה".

למא יאסין, יוזמות אברהם: "בחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה באירועי אלימות של יהודי כלפי החברה הערבית בלוד. אנחנו רואים שמחה לאיד ברשתות החברתיות על רצח של נשים מהחברה הערבית בעיר לוד, ושמחה ורצון שטילים איראניים יפגעו בכפרים ערביים. לפני שהמשטרה מטפלת בתלונות על רעש מהמסגדים, צריך שהמשטרה תדאג למנוע רציחות בתוך החברה הערבית".