דיון על כשירות מערך כבאות והצלה

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, קיימה דיון בעקבות גל השריפות האחרון ובצל ההיערכות לעונה החמה ולתרחישי קיצון. הדיון עסק בליקויים שעלו בדו"חות מבקר המדינה בנוגע לכשירות מערך כבאות והצלה, רמת האימונים והיערכות המדינה לאירועי קיצון ואקלים. מן הדיון עלתה תמונה קשה של פערים בכוח האדם, בתחנות ובזמן התגובה לאירועים מהירים, על רקע עלייה ניכרת במספר ימי מזג האוויר הקיצוני.

יו"ר הוועדה ח"כ לוי: "השריפות הן מלחמה לכל דבר ועניין. מדובר באיום מיידי ואמיתי, ורק בנס לא היו נפגעים עד כה. חייבים לראות בכבאים לוחמים לכל דבר, ולתת להם את האמצעים והכוח. אי אפשר להיכנס לקיץ חם נוסף עם חוסרים בכוח אדם, בציוד ובתחנות. הכבאים עושים עבודת קודש. עכשיו התור של המדינה לעשות את שלה.

"בעקבות דברים שנאמרו בוועדה על שיקולים בהרחבת הסיוע האווירי, אפנה ליועץ המשפטי לממשלה ולראש הממשלה. דו"חות הביקורת שהוצגו בשנים האחרונות מלמדים שוב ושוב על פערים בין התקציבים המועברים לרשות הכבאות לבין צורכי ההכשרה, האימונים וכוח האדם, שאמורים לספק מענה מהיר, מקצועי ומציל חיים בעת שריפות ורעידות אדמה.

"שני תרחישים אלו אינם תיאורטיים: האחד מתרחש כבר עכשיו, בהיקפים מחריפים והולכים, והשני מתרחש פעם אחר פעם בסביבה האזורית שלנו, ועל פי כל התחזיות צפוי להתרחש גם בישראל בזמן בלתי ידוע."

מנהל אגף בכיר במשרד מבקר המדינה, יובל חיו, אמר: "אנחנו בעיצומה של ביקורת מעקב על כשירות מערך כב"ה ועל דוח האקלים. לא מחכים לדו"חות. כבר התרענו. הוצאנו מכתב שאנחנו נכנסים לאזור מסוכן. היינו במרחק קצר של 100 נספים. רק תגובה מהירה מנעה אסון בכביש 1."

טפסר רונן מכטייב, סגן ניצב כבאות והצלה, אמר: "מערך כבאות והצלה קטן, וצריך להיות עוצמתי ועצמאי עם כל המשאבים. באירוע האחרון בכביש 1 היו תשעה יישובים מאוימים. אנחנו מתמודדים עם עלייה חדה בתדירות ובעוצמה של ימי הקיצון, משבעה ימים בשנה לפני כמה שנים ל-30 ימים כיום. מדובר רק בשריפות בשטחים פתוחים, שמהירות ההתפשטות שלהן כיום גבוהה פי שמונה מבעבר וכמות הרעלים שנפלטים גבוהה פי 200."

עוד אמר: "התגובה המיטבית לשריפה בשטח פתוח היא 5-7 דקות, אך בפועל היא 15 דקות. במרחב האורבני הממוצע הוא 9 דקות. חסרים לנו 1,186 לוחמי אש. התקן הוא 3,336, אך בפועל יש רק 2,757 לוחמים. יש חוסרים גם בתחנות. חסרות לנו 31 תחנות כיבוי, ואנחנו בוחנים הקמה של 20 תחנות ליד יערות."

באשר לאמצעים האוויריים, הוסיף: "נרכשו שני מסוקי בלאק-הוק, כל אחד מהם שווה ערך ל-12 מטוסי כיבוי. זה שובר שוויון מבצעי של ממש. לוחמי האש עושים עבודת קודש, רק תנו לנו את הכלים להצליח."

רס"ן אסף כהן, רמ"ט תובלה בחיל האוויר: "אני הממונה על תיאום הפעילות מול כבאות והצלה ומול טייסת הכיבוי במקרי קיצון. שיתוף הפעולה יוצא מן הכלל. יש קשר הדוק עם כל הדרגים, כולל בשגרה ובחירום. לצערנו, היו בעיות בהפעלות מבצעיות בגלל קיצור זמני הכוננות. משימת הכיבוי של מערך 'שמשון' היא הטלה של חומר מעכב בעירה שנועד לייצר פס עצירה ולמנוע את התקדמות האש. הכול מתבצע בשיתוף עם כבאות והצלה, שמגדירה היכן בדיוק לבצע את ההטלות.

"הכוננות נקבעת לפי מדרגות שקובעת כבאות והצלה, לעיתים כוננות של 12 שעות ולעיתים רק 3 שעות, תלוי בהחלטת חטיבת המבצעים. ככל שהשריפה מתגברת, הכוננות מתקצרת. אפשר גם להטיל חומרים שמכבים שריפות ולא רק מעכבים. אלו התאמות שאינן מורכבות, ואנחנו ערוכים לכך. אנחנו ממתינים רק להנחיות מכבי האש כדי להפעיל את היכולות האלו."

שרית נשיא, ראש אגף פיתוח פרויקטים במשרד לביטחון לאומי, אמרה: "אנחנו מקדמים את רכש המסוקים והאמצעים במהירות האפשרית. זוהו אזורי סיכון, ויש כוונה להקים אזורי חיץ, אבל התקציב המוקצה לכך אינו מספיק. יש גם פוטנציאל בגיוס שירות אזרחי, אך הדבר מצריך דחיפה נוספת."

עמית שפייזמן, מנהל אגף תקציבים במשרד, אמר: "שנת 2025 מאתגרת תקציבית בשל המלחמה. עם זאת התווספו 500 מיליון ש"ח למערך הכבאות בשנה וחצי האחרונות. תרחיש הייחוס החדש כולל שלוש שריפות גדולות בו-בזמן, ואנחנו נערכים לכך."

ויקטור וייס, ראש תחום מדיניות אקלים במל"ל, אמר: "יש פערים לא מבוטלים בתרחישי הייחוס, ולכן התקיים דיון בעניין זה בראשות ראש הממשלה. כל הפערים הוצגו לו אישית והוא מכיר אותם היטב. הסיכום בדיון היה ברור: לא מחכים. נותנים מענה כבר בקיץ הקרוב. לכן המל"ל יסייע לגבש פתרונות לפערים המיידיים, עם תוכנית מתוקצבת שתיתן מענה מבצעי מהיר. אנחנו נמצאים כעת בסדרה של דיונים צפופים, והתחייבנו לסיים את עבודת המטה ולהציג את הפתרונות בהקדם. לא כל הפערים ייפתרו מיידית, למשל סוגיית כוח האדם, שכן נדרשות הכשרה וקליטה שמצריכות תהליך שנתי מקביל."

יפתח חצור, מנכ"ל כים-ניר אחזקות תעופה, אמר: "במדינת ישראל יש יכולות של כלי כיבוי ושל תשתיות שאינן מנוצלות בגלל עניינים בירוקרטיים ופוליטיים. סיוע בינלאומי זה הקצה של הקצה. הוא מגיע מאוחר. שריפה אפשר באמת לכבות בכוס מים אם מזהים אותה בזמן. כולם הגיעו להבנה שהכוח האווירי בישראל חסר ואינו מספיק.

"הוצגה לשר תוכנית מקיפה להגדלת היכולות של הכיבוי במדינת ישראל בזמן אמת ביותר מ-50% בכסף כיס. מסוקי הבלאק של חברת סיקורסקי, גם אם מחר תצא הזמנה, עד שהם יהיו פעילים יעברו חמש או שש שנים. אלביט מחשקת את כבאות והצלה ואת המשרד ולא נותנת להם להפעיל שחקנים נוספים.

"אני רואה את זה כדבר הזוי שאני מחזיק פה טייסי כיבוי עם טייסים בוגרי חיל האוויר, והמשרד לביטחון לאומי לא מסוגל ליצור התקשרות בגלל לחצים של ספק אחר. אנחנו מדברים על סכומים מגוחכים להכפלת היכולת ופריסה ארצית.

"אין הסכם התקשרות בגלל לחצים פוליטיים ובגלל בעיות פוליטיות, למרות שכולם רוצים את זה ומדובר בכסף כיס על חשבון אזרחי מדינת ישראל. התשלום על הנזקים מהשריפות האחרונות זה הגדלת טייסת ל-40 שנה קדימה."

שביט שטרייכמן מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון לאומי השיב לדברים ואמר, כי בימים אלו פועלים להרחיב את ההסכם, והדבר ייצא לפועל בתוך חודש-חודשיים.