הצעת חוק: גיוס תלמידי ישיבות

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט, התכנסה לדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפב־2022. בדיון הביא יו"ר הוועדה להצבעה גם את מינויו לתפקיד יו"ר ועדת המשנה לפי סעיף 5 לחוק הכנסת לעניין חיסיון קצא"א במקומו של ח"כ יולי אדלשטיין.

בדיון העלו חברי הכנסת שאלות בפני תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, בנוגע להצהרותיו בוועדה על עלייה בגיוס הציבור החרדי לעומת מכתב שפרסם מזכיר הממשלה, שבו ציין שבהיעדר החוק יש ירידה בגיוס חרדים לצבא.

חברי הכנסת ציינו, כי מזכיר הממשלה כתב בתשובתו כי מאז ביטול החוק הואט גיוס החרדים לצה"ל, ואילו תא"ל טייב אמר בדיוני הוועדה כי קיימת עלייה בגיוס. בתשובתו הבהיר: "המספר הרשמי, בגלל כל מיני הגדרות, היה 2,940. ציינתי כי מדובר בגידול ניכר יחסית לממוצע של 1,800 בשנים שלפני פקיעת החוק, הן לפי ההגדרה המצומצמת והן לפי ההגדרה המרחיבה."

עם זאת הדגיש טייב, כי הפער מצרכי צה"ל גדול מאוד: "צה"ל יכול לקלוט באותה שנה כ־4,800, ואנו רחוקים מאוד מהצורך של צה"ל. יחסית לפוטנציאל שקיים בציבור החרדי, שיעור המתגייסים עדיין נמוך מאוד. עשרות אלפי צעירים מחזיקים את המספר הזה על כתפיהם. רבים מאוד נותרים מחוץ לשירות. התוצאה היא שעם שליחת צווים לכל המגזר, מספר הצווים גדל עוד יותר, ושיעור הגיוס יחסית אליהם נמוך מבעבר."

חברי הכנסת עסקו בדיון גם בשאלה של הצלחת מתווה היעדים שנקבע בעבר ואם מתווה היעדים נכשל.

עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים טען, כי מדובר ב"מודל שנכשל". הוא הדגיש שהחלטת הממשלה שקבעה יעדים לא הביאה לתוצאות בעלות משמעות. הוא הביא כראיה את המצב הנוכחי.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, חלקה על קביעה זו וטענה כי המתווה הקודם לא נכשל בגלל היעדים עצמם משום שלא היה אפשר לבחון אותו, כי בית המשפט פסל אותו בטרם הזמן שעבר והוא היה יכול להוכיח אם זה יעבוד. לדבריה, לא היה מספיק זמן ליישם ולבחון את המתווה כראוי, ולכן אי אפשר להכריז עליו ככישלון. עוד אמרה, שאם בית המשפט היה קובע שהמתווה נכשל, הוועדה לא הייתה דנה בהצעת חוק כזו העומדת על הפרק.

בדיון המשיכו להקריא את סעיפי החוק. בסעיף 26 ה' לחוק נכתבו התנאים לדחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וחייב ללמוד בישיבה לימודים תורניים באופן סדיר, לפחות 45 שעות בשבוע, למעט בחופשות שקבע שר הביטחון.

ח"כ אלעזר שטרן העיר, כי למעשה מדובר ב־75 ימים בשנה, ואין זה הגיוני אלא אם כן יעשו את ההתאמות כך שחיילי המילואים לא יגויסו לשירות נוסף אלא אם כן גם להם יוקצה מספר דומה של ימי חופשה.

יו"ר הוועדה אמר, כי יש לתת את הדעת להערה זו.

בתגובה אמר בדיון נציג ישיבות ההסדר, כי בחישוב ימי החופשה של התלמידים נכללים גם כל ימי החגים, ומכל תקופתו כסטודנט וכחייל מילואים, הזמן בישיבה היה האינטנסיבי ביותר, ובו היה מסיים את סדר היום לאחר חצות לילה.

אילוסטרציה