הצעת חוק להכרזה על מצב חירום כליאתי

הוועדה לביטחון לאומי אישרה הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מצב חירום כליאתי) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. בדברי ההסבר נכתב, כי על רקע התפוסה הגבוהה בבתי הסוהר והעלייה החדה במצבת העצורים מאז תחילת המלחמה שהביאה לגידול ניכר בצפיפות במיתקני הכליאה, מוצע לקבוע כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציבת שב"ס ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי. במסגרת זאת יתאפשר להלין עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות חוק שטח מחיה, ואף להלינם שלא על מיטה, כדי לאפשר המשך קליטת עצורים במיתקני שירות בתי הסוהר (שב"ס) וכדי לתת מענה לצורכי הביטחון. תוקפה של הכרזת השר יהיה חמישה ימים, ויתאפשר להאריכה, באישור הממשלה, בתקופות נוספות של עד חמישה ימים, ובסך הכול עד 30 ימים. באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יתאפשר להאריך את תוקף ההכרזה בתקופות נוספות. ההסדר מוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים.

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר: "כוחות הביטחון פועלים בעצימות שטרם נראתה כמוה, והתוצאה היא מעצרים רבים. כל אלה שלא יחוסלו, ייעצרו ויישפטו כמה שיותר מהר כפושעי מלחמה. יש צורך בהוראת שעה ובחקיקה זמנית תוך חריגה מהוראת הדין של מרחב המחיה של עצורים, ולעיתים גם לינה על הרצפה ולא על מיטה. זו מטרת הצעת החוק."

ח"כ משה סעדה: "כולנו יצאנו מהשגרה. כל מי שהתגייס למלחמה לא ישן על מיטה ולכן צריך להפסיק לדבר כרגע במושגים האלו. אני מצפה שכל ארגוני הזכויות שאני מבין ומכבד, יבינו שזו שעת חירום. אני מצפה שתהיה הבנה של מצב חירום זה על כל המשתמע."

מנתוני שב"ס עולה, כי מתחילת המלחמה עלתה מצבת הכלואים ב-720, וכיום היא 17,073 במיתקני הכליאה.

עו"ד אביב ישראלי, לשכה משפטית במשרד לביטחון לאומי הדגישה, כי הבקשה היא לקבוע הסדר זמני לשלושה חודשים. "החוק נועד לאפשר הלנת עצורים בחריגה מהוראות הדין שלא בהתאם למרחב המחיה ולעיתים לא על מיטה. צריך להעביר את הצעת החוק."

עו"ד נעמה פויכטונגר ממשרד המשפטים הוסיפה, כי ברור לכולם שההצעה היא על רקע מצב חריג מאוד, ואין חולק שללא המצב הצעת החוק לא הייתה מונחת. "המטרה היא למצוא את האיזון ולהביא בחשבון את ההסדר לטווח בינוני וארוך", אמרה.

עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית: "צריכים להיזהר לא להשתיק את ההיגיון והשכל הישר. היו דיונים על המצוקות והתרענו בזמנו על הבעיה, וטרם נמצא לה פתרון. חייב להיות פיקוח פרלמנטרי על הזמנים התקופות והצעדים שננקטים. אנחנו חושבים שיש להמשיך ולחדש פעילות כגון ועדת השחרורים, ולא רק להוסיף מקומות בבתי הכלא."

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל העיר, כי המדינה עובדת על הפתרון ובונים ומוסיפים מקומות כליאה.

עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח אמרה, כי הצעדים נעשים לתקופת החירום לכאורה, אבל מאחר שמדובר באסירים ועצורים, גם בסיום המלחמה הם לא ישוחררו. לדבריה, "לצפיפות וללינה על הרצפה יש השלכה על המתח בתוך בתי הסוהר והתאים עצמם. יש כאן חריגה גדולה מאד ממרחב המחיה, שכבר כעת חורג ב-3,000 מקומות. מאז שהחלה המלחמה הזכויות של כל האסירים נפגעו במידה ניכרת, למשל יציאה לטיפולים רפואיים, פגישה עם עו"ד, מפגשים ושיחות עם משפחות. עכשיו מוסיפים את שטח המחיה. אנו לא רואים מאמץ רב כמו בקורונה למצוא חלופות לציפוף כגון הוצאת אסירים לחופשה והפחתת השימוש במעצרים ובחלופות מעצר."

תג"ד אתי אלקבץ, ראש חטיבת כליאה בשב"ס, התייחסה לפתיחת מיתקני כליאה זמניים, וציינה כי שב"ס נערך לתת מענה בתוך המיתקנים הקיימים. "אנחנו בעיצומם של דיונים ובחינה להציע חלופות כליאה. כרגע, לפי תמונת המצב, אין אפשרות לכרוך את האחד בשני."

סגן יועמ"ש לוועדה, עו"ד עידו בן יצחק ציין, כי הדיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת יהיה כמה שיותר מפורט באשר למספר האסירים השוהים במרחב שמתחת לשלושה מ"ר ולמספר האסירים השוהים על מזרנים. לאחר אישור הממשלה, ההארכה תהיה לחמישה ימים, ולא לשמונה כפי שהוצע.

יו"ר הוועדה פוגל אמר לסיכום, כי המשימה שלנו היא הרצון להישאר ערכיים ויהודים ולשמור על הזכויות, ובו בזמן לא לשכוח עם מה אנו מתמודדים. ההצעה זמנית וראויה, עם השלכות ארוכות טווח, ויש להיערך לכך.

לאחר הצבעה אושרה הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית.