הצעת חוק להסדרת השימוש באיירסופט

ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירב בן ארי, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית - כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב-2022, שנועדה להסדיר את השימוש בכלים הדומים לכלי ירייה ואשר אפשר להסב אותם לכלי ירייה.

עו"ד רועי הראל, יועמ"ש המשרד לביטחון פנים ביקש לאשר נוסח שהוצג בשבוע שעבר ותוספת החלופה של האחסנה החד-צדדית במשטרה, כאשר ההחזקה תהיה במועדונים מורשים.

חברו למשרד, ישראל אבישר, ראש אגף כלי ירייה: "לאחר התייעצות בלשכת השר וסגן השר לביטחון הפנים התקבלה החלטה שהמשרד דבק במתווה שגובש בחוק, קרי כל החזקה פרטית נעצרת."

עידן כץ, יועמ"ש משטרת ישראל: "אנחנו דבקים בנוסח המוצע. הוא ראוי ואנחנו מבקשים להעביר אותו."

ח"כ רות וסרמן לנדה: "הצעתי מספר תיקונים במסגרת הסתייגות לנוסח. האופטימום היה לכתוב את כל סוגי כלי הירייה שאפשר להסב אותם לכלי נשק מסכן חיים. משטרת ישראל אמונה על הרבה עניינים ואיננה יכולה לטפל בהכול. צריך לטפל בכוח האדם ולהרחיב תקנים ותקציב. עכשיו זה תחביב, מחר זה חיים ומוות."

רועי הראל, נציג המשרד לביטחון הפנים בתגובה: "אני מכיר את ההסתייגות. אבל כבר היום כלי ירייה מוגדר כחוק ככזה. גם ההגדרה של דמוי כלי ירייה לא נוגעת לכל הכלים אלא רק לאלה שהשר ימנה בצו. על שאר הדגמים שאי אפשר להסב ושלא ייכנסו בצו ממילא, לא נחיל את הרגולציה. לדעתנו ההגדרה הזו מיותרת."

ערן טל, איגוד לשכות המסחר: "למה לא מגדירים בחוק מהו 'איירסופט' ומה הכוונה בהסבה?"

נציגים של יבואנים ומשווקים של כלי איירסופט, גיא יצחקי: "ההחלטה שנשמעת פה מאוד מאכזבת. אנו מבינים שיש זליגות והסבות ואי אפשר להתעלם, אבל זה לא אנחנו. מדובר באזרחים נורמטיביים. 90% מהכלים בחוץ הם כלים שמוגדרים כניתנים להסבה. תעשו רישוי כמו לכלי ירייה. אפשר להסדיר את זה."

דניאל גרובר: "אתם אומרים שאין תקנים ואין כסף לאפשר את הרישוי של האיירסופט, ולכן אין ברירה. מי יאסוף את 200 אלף הכלים שנמצאים בחוץ? קשה להכניס את כל הכלים האלה למועדונים."

יו"ר הוועדה: "הבעיה המרכזית היא שיש פשיעה עם איירסופט שמוסב לנשק. רישוי של כלי ירייה הוא דבר מורכב. המשטרה לא אוספת את האיירסופט, היא אוכפת כאשר החוק מופר."

צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ישראל אבישר: "היום יש עשרות אלפי כלים כאלה באחזקה פרטית, שמהם יש זליגה לארגוני פשיעה. השוק פרוץ לחלוטין, ולכן יש רציונל להסדיר זאת בחוק. יש צו משנת 2012 של איסור אחזקת איירסופט פרטית. יש כוונה לתת מענה מבחינת הנחיות לפעילות במועדונים ולפעילות בשטח פתוח, ויהיו הנחיות תפעוליות כדי לתת מענה ולשמר את הענף ולשמור את הצרכים של שוק הפנאי והספורט."

ח"כ מופיד מרעי: "עמדתי היא שהשליטה צריכה להיות במועדונים. בנושא ההגדרות, לדמויי כלי ירייה אפשר להוסיף את ההגדרה מסכן חיים."

עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה: "ההגדרה הזו של כלי שיכול להזיק ולהמית קיימת כבר בהוראות החוק של כלי ירייה."

עו"ד שמרית גולדנברג, משרד המשפטים, התייחסה להסתייגויות שהוגשו: "למעשה יש התאמה בין ההגדרות של כלי ירייה ונשק בחוק העונשין. התיקון המוצע מוסיף הגדרות שיצרו פרשנות ובעייתיות מול חוק העונשין."

עו"ד הראל בתגובה לטענות שנשמעו בדיון: "לגבי השינוע, יש אישור להובלה ברישיון לאן שמבצעים את הפעילות. לגבי המושגים 'הסבה' ו'איירסופט', אנחנו רואים בחוק מסגרת עקרונית להסדרה, ואנחנו לא מציינים את שמות הכלים כדי שלא יהיו כלים אחרים שנקראים אחרת והחוק לא ייתן להם מענה.

"הצו ילווה בהסברה לציבור, וכל אזרח יבחר מה ברצונו לעשות עם הכלי שלו. ברגע שהחוק יעבור והשר יוציא צו, נטפל בזה במסגרת החוקית והכלים שנתונים בידי המשטרה." הוא הוסיף, כי ההסדר שמובא היום הוא הטוב ביותר ועבר בחינה מעמיקה. "הפגיעה היא בגבול הסביר."

לאחר שקיבלה הבהרות מאנשי המשרד לביטחון הפנים, החליטה ח"כ רות וסרמן לנדה למשוך את ההסתייגות שהגישה. שאר ההסתייגויות של חברי האופוזיציה נדחו אף הן לאחר הצבעה.

יו"ר הוועדה סיכמה: "הבאנו את החוק בגלל המצב בשטח והמלחמה היום-יומית בפשיעה בחברה הערבית. לראיה, אנחנו מעבירים חיפוש ללא צו בוועדת חוקה כדי להילחם בכל הכלים בפשיעה. יש הנחיה ברורה לא להחזיק את הנשק הזה בבית. אנחנו הופכים את ההוראה הזו לחוק כדי לאפשר להמשיך את הספורט הזה, אבל תחת הנחיות ברורות. אם הנשק מוסב לחיסול אזרחים, המדינה חייבת לעצור את זה."

לאחר ההצבעה אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית.