חמאס הצליח להקשות על כיפת ברזל

ישראל היא מדינה שעומדת מול אתגרים ביטחוניים רבים כל יום. דרישות למוכנות טקטית גבוהה השפיעו על היסטוריה ארוכה של פיתוח מערכות וטכנולוגיות הגנה מודרניות ומהירות תגובה. אחת הדוגמאות הבולטות של טכנולוגיות ההגנה היא כמובן כיפת הברזל. בבוקר של יום שבת, 7 באוקטובר 2023, ישראל הותקפה על ידי ארגון הטרור חמאס. המתקפות כללו שיגורי טילים משטח רצועת עזה. לפי הדיווחים, חמאס שיגר אלפי טילים למטרות רבות בזמן קצר. הוא הצליח לפגוע בבתים ובאנשים ולגרום מספר רב של נפגעים.

למה כיפת ברזל לא הצליחה להתריע על כל טיל ומה גרם לפריצת המערכת?

קודם צריך להבין את האלגוריתם שלפיו כיפת ברזל פועלת. יש לה שלושה מרכיבים מרכזיים לפעילות בזמן חירום. בשלב הראשון הכיפה מפעילה רדארים ועוקבת אחרי אובייקטים שהיא מצליחה לזהות. טווח הרדארים של כיפת ברזל משתנה בין 4 ל-70 קילומטרים. ברגע שהכיפה מזהה אובייקט אווירי חשוד, מפעילי הכיפה צריכים לקבוע אם מדובר באיום מיידי. אם כן, למערכת פעילה יש דקה אחת לכל היותר כדי להגיב להתקפה.

בשלב השני, מרכז ניהול הלחימה מחליט באופן ממוחשב כיצד להגיב לאיום. הוא מסתמך על עדכוני הרדאר ומחליט מתי לשלוח טילים ליירוט ובאיזו כמות. טיל יירוט הוא למעשה הגורם המכריע השלישי. הוא מתקרב לאובייקט התוקף ומתפוצץ לידו. הפעילות הזאת מתבצעת עם הפעלת רדאר קטן. באמצעות חיישנים הטיל יכול ליירט את האיום ללא מגע ישיר איתו.

נכון להיום ישראל מפעילה לפחות עשר סוללות של טילי יירוט. כל סוללה כזאת מכילה בין 60 ל-80 טילים. במתקפות קודמות על ישראל, בפעילות מול כמות קטנה של טילים תוקפים, אחוז ההצלחה של כיפת ברזל הגיע ל-90%.

המתקפה האווירית של חמאס בשבעה באוקטובר הראתה שאפילו מערכות ההגנה האוויריות היקרות והמתוחכמות ביותר עלולות להיכשל. כל מה שצריך לעשות הוא לגרום להן לעבוד מול כמות גדולה של מטרות. במילים פשוטות, חמאס שיגר כמות טילים כזאת שכיפת ברזל לא הצליחה לעמוד מולה בבת אחת.

למתקפת חמאס יהיו השלכות טקטיות ומבצעיות בכל העולם. מדינות רבות יצטרכו לחשב את מערכי ההגנה האווירית שלהן מחדש.

לפרטים נוספים