עלייה של 400% בבקשות לרישיון כלי נשק

הוועדה לביטחון לאומי דנה בפעילות אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי.

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר: "הביטחון האישי בוער בכל אחד מאיתנו. התחושה שאתה חמוש או נמצא בתחושה חמושה, תורמת לביטחון האישי. ההתלבטות לגבי נשיאת נשק קיימת בכל העולם, ולא בכל מקום רצים לחלק נשק. המטרה היא להמליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים על הדרך היעילה ביותר להגביר את הביטחון האישי באמצעות סביבה חמושה ומיומנת, ואילו איזונים נדרשים כדי להבטיח שימוש מושכל בנשק."

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא בקשות לקבלת רישיון לנשק פרטי עולה, כי בשנים 2020-2017 רוב הבקשות בשנה היה נמוך מ-10,000. בין השנים 2020 ל-2022 מספר הבקשות יותר מהכפיל את עצמו בכל שנה. בסך הכול גדל מספר הבקשות פי חמישה בין שנת 2020 לשנת 2022, מ-8,478 ל-42,073. עם זאת, בשנים 2021-2017 ירד שיעור הבקשות שאושרו בהדרגה, מ-68% בשנת 2017 ל-57% בשנת 2021 (נתוני שנת 2022 אינם סופיים). בהתאם, שיעור הבקשות שנדחו עלה בהדרגה בשנים האלו, מ-32% ל-43%.

רוני הרשקוביץ, מחבר המסמך ציין, כי אחת הסיבות המרכזיות לדחיית בקשות היא אי עמידה בתבחינים שנקבעו.

ישראל אבישר, ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, סקר את תחומי האחריות של האגף וציין, כי כיום יש 157,192 כלי ירייה פרטיים, בעיקר לצרכי הגנה עצמית, המוחזקים על ידי 149,282 אלף אזרחים. השיעור היחסי מהאוכלוסייה המחזיקה ברישיון קטן יחסית לנתונים בעבר, בין היתר בשל מוטיבציה ירודה הנובעת מגודל האחריות, סיבה כלכלית ואי עמידה בתבחינים.

"עד שנת 2021 ידענו לטפל ב-10,000 בקשות בשנה. ב-2021, 'שומר החומות' גרם לעלייה של 20,000 בקשות, ומגל הטרור ב-2022 ועד ימים אלה הוגשו 42,000 בקשות", אמר.

לשאלת יו"ר הוועדה על הלקחים במימוש תבחינים, השיב אבישר, כי התבחינים מוכרעים על ידי השר המכהן, יש המחמירים ויש המקלים. לדבריו, התבחינים היום מאוזנים, ועם זאת יש לשקול הרחבה, לדוגמה, לאוכלוסיית הלוחמים רובאי 05.

חברתו לארגון, ענת אילוז, מנהלת מחוז ירושלים, הוסיפה: "כל מטה האגף מגויס לקצר את זמני ההמתנה לרישוי."

אבישר: "כ-65% אחוז מהבקשות מסתיימים עם רישיון. כ-35% מסתיימים ללא רישיון בגלל אי עמידה בתנאיו, דחייה על ידי המשטרה או ויתור של המבקש. חלק מהבקשות בשנים 2022-2021 הן של אנשים שרואים את גל הטרור ומגישים בקשות לא מבוססות."

בסקירתו ציין אבישר, כי האגף מטפל גם ברישוי לארגונים כגון חברות אבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים, משרדים וארגונים ממשלתיים ויישובים ראויים. המדיניות מאזנת ומרסנת, ונשקלים הערך של הגנה עצמית מול מניעת שימוש באופן לא אחראי בגלל מצב נפשי, בריאותי וסיכון פוטנציאלי.

עוד הוסיף אבישר, כי על פי התבחינים, הזכאות לרישיונות לאזרח פרטי הן לפי אזור גאוגרפי, רשימת יישובים זכאים ואדם שתחום עיסוקו באזורים אלה. שירות כוחות הביטחון והכשרה של רובאי 07 בשירות הצבאי מזכים ללא קשר לתבחין גיאוגרפי.

לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה באגף סיפרה, כי כל מגיש בקשה נבדק גם על ידי משטרת ישראל ומשרד הבריאות, והמלצותיהם נשקלות. "מדי חודש, אם מגיע מידע חדש השולל עמידה בתנאים, אנחנו פועלים לביטול הרישיון."

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה, אמרה: "ברחובות שלנו מסתובב יותר מדי נשק. יש חורים בהליך הרישוי, וזרימת המידע לאגף לגבי המבקשים לא מספקת. אף אחד לא רוצה שכן אלים עם נשק, ואף אישה לא צריכה להסתובב בחרדה."

ח"כ עמית הלוי: "יש לנו סיכונים שאנחנו צריכים להתמודד איתם, האוכלוסייה גדלה, והמשטרה לא מדביקה את הפער. אנחנו צריכים לעשות את זה מהר. זו אחריות שלנו."

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "יש נשים וילדים שחיים עם נשק בתוך הבית. זה טרור מתמשך יום יום, ונשים רבות לא מצליחות ללכת להתלונן."

ח"כ מיכל וולדיגר: "נשק הוא גם כלי הגנה. אני לא חושבת שצריך לחלק נשק כמו בארה"ב, וברורים לי ההגבלות והסיכונים שיש בנושא הזה. המון נשים אומרות לי שברצונן להחזיק נשק, ויש להביא בחשבון את בני ישיבות ההסדר".

טלי הרן בן נון, נציגת ארגון העובדים הסוציאליים, ציינה את נושאי האלימות במשפחה ואובדנות: "אנחנו מטפלים באלפי אנשים עם נטייה לאובדנות שהיא תופעה שקופה שלא מדברים עליה מספיק בגלל בושה. אנשים שנוטים לאלימות, נוטים לאימפולסיביות, וזה יכול להיות בכל שכבות האוכלוסייה. היד יכולה להיות קלה על ההדק. רק עצם קיום נשק בבית עלול להיות איום שילדים ונשים חיים בצילו בפחד."

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות: "כבר כיום יש לקונות הדורשות תיקון. כך למשל, טופס בקשה לרישיון כולל כיום אישור רופא משפחה להיעדר בעיות פסיכיאטריות, אבל אם אדם נמצא בטיפול פסיכיאטרי פרטי, המידע לא יגיע לידיעת הרופא ולא למשרד הבריאות. יש גם דוגמאות של מאבטחים ושוטרים שרצחו, ורק בדיעבד נודע שהיו בעלי עבר פסיכיאטרי."

יו"ר הוועדה פוגל סיכם: "בדיון באיזון בין הקטנת סיכונים והצפת השוק בנשק, אני בעד הקטנת סיכונים. הכוונה שזה יהיה נשלט, תוך הגברת הפיקוח והבקרה. אמליץ לשר ללכת על אזורים שהסיכון בהם גדול יותר ונפח הפעילות המשטרתי קטן יותר. לתת נשק היכן שהאיום והסיכון גבוהים, ולא לתת נשק לכל דורש."

הוועדה לביטחון לאומי אישרה פה אחד את הקמתה של ועדת משנה לנושאים חסויים ומסווגים, שבה יהיו חברים חברי הכנסת מירב בן ארי, משה סעדה וצביקה פוגל. ועדת המשנה תדון בהיבטים מסווגים רק במקרים שלא תהיה ברירה, וכאשר אי אפשר יהיה לדון בנושאים באופן שקוף, פומבי ובטוח.