ענישה על שיבוש תדרים לכוחות הביטחון וההצלה

ועדת החוקה החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון - שימוש במשבש תדרים), התשפ"ד־2024, שיזמו ח"כים צביקה פוגל ומשה פסל.

מוצע לקבוע שני תיקונים: התיקון הראשון קובע, כי גם החזקת מכשיר לשם התנעת רכב ללא הסבר סביר תהיה עבירה שבצידה עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. התיקון השני קובע עבירה שבצידה שלוש שנות מאסר בגין החזקת מכשיר אלחוטי שייעודו העיקרי הוא חסימת תדרי רדיו או שיבוש מערכות אלחוטיות. הפעלת מכשיר כזה תהיה עבירה עם עונש מרבי של חמש שנים.

ח"כ פוגל: "הצעת החוק נולדה בעקבות צורך ממשי שציינה יחידת אתג"ר במשטרה, הפועלת נגד כנופיות הברחת רכב גנוב שנתקלת שוב ושוב במשבשי תדרים. יש להעמיד את הפגיעה בתקשורת המבצעית של כוחות הביטחון כעבירה שוות ערך לפגיעה ברכוש. זו פגיעה בלב הלחימה והאכיפה. אני מסתכל על כך בעיניים מבצעיות. לכן נבקש להוסיף עבירה חדשה של הפעלה מכוונת של מכשיר אלחוטי שנועדה לשבש פעולת מכשירים, כשהעונש הקיים דומה לעונש על הפעלת מכשיר טלגרף תוך סיכון לשיבוש כלי טיס. כמו כן אני מבקש לקבוע נסיבה מחמירה בהחזקת מכשירים שמסוגלים להתניע רכבים ושימוש בהם."

ח"כ פסל: "צעד אחד מהצעדים שננקוט בעבירות רכוש שהן למעשה עבירות לאומניות כש־98% מהרכבים מוברחים לרשות הפלסטינית. כיום אין סעיף להאשים מי שמחזיק כלי משבש תדרים, שהוא כלי פריצה לכל דבר ונועד להפריע לכוחות הביטחון. מדובר במכת מדינה, וכך יש להסתכל על העבירות. היה ראוי אף להחמיר בענישה."

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "החזקת מכשיר כזה כבר היום היא עבירה פלילית שבצידה שנת מאסר או עיצום כספי. השאלה היא מה הם מכשולי האכיפה בתחומים הכספי והפלילי כשתופסים אדם כזה, ומה ישנה החוק מבחינת החסמים האלו."

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים: "התיקון לחוק העונשין נועד לבטל מה שמכונה לקונה בנוגע לפריצות לכלי רכב. כיום כל סוג של מכשיר לפריצת כלי רכב הוא עבירה על חוק העונשין. המשטרה נתקלה במכשיר שמסייע להתנעת רכב כדי לגנוב, אך הוא לא מוגדר ככלי פריצה בחוק. מכשיר ייעודי להתנעה הוא לקונה בחוק, והמשטרה ביקשה לתת מענה גם לכך.

"כמו כן פקודת הטלגרף עוסקת ברישוי של כל המכשירים האלחוטיים. כבר כיום יש ענישה מוחמרת על שיבוש תדרי כלי טיס. העבירה הקיימת היום לא משקפת את הסיכון המוגבר בנוגע לשיבוש תדרים של כוחות הצלה וביטחון, למשל במקרה של שריפה, כשאדם לא יכול להזעיק כוחות ביטחון. לכן חשבנו להכניס תיקון בפקודה, בדומה לעבירה המוחמרת של שיבוש כלי טיס, בשני מדרגים: רכישה, סחר והחזקה, ומדרג חמור יותר בעת הפעלת המכשיר. אלו לא מכשירים שאנשים מחזיקים בשגרה, וגם לא בשגרה. אין בהם שימוש לרווח פרטי או עסקי.

"לשאלת הוועדה מדוע צריך עבירה של חמש שנים למקרים קלים יחסית, אני מזכירה כי העבירה קובעת ענישה מרבית ונועדה למקרים הקשים ביותר, אך בכל עבירה יש מנעד, ובוודאי שאדם שמחזיק משבש תדרים ומשתמש בו כי הוא מתנגד קרינה, לא יקבל את העונש המרבי."

לשאלת היו"ר רוטמן, כמה הליכים ניהל משרד התקשורת היום נגד משבש תדרים כשלרשויות יש שנת מאסר או קנס, השיב מימון שמילה, מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת: "האכיפה הפלילית נעשית על ידי גורמי האכיפה. אני מחובר גם לעשייה המבצעית. אנחנו לא רוצים שאזרחים בישראל או שב"חים יפעילו פה לוחמה אלקטרונית. לכן ההצעה צריכה לקבל הרתעה הרבה יותר גדולה. כדאי להרחיב את הצעת החוק, כי אדם יכול לחסום כך גם את כיפת ברזל. אנחנו יכולים להפעיל עיצום כספי, אך ידינו כרגע כבולות, כי לפי משרד המשפטים אי אפשר להטיל עיצום כזה על אדם פרטי, רק על תאגיד. נכון להיום, אין אדם שקיבל רישיון להפעיל משבש תדרים."

לשאלת רוטמן, מה עושה המשטרה כשנתפס משבש תדרים, השיבה רפ"ק רינת מילבסקי, יועמ"שית אתג"ר במשטרה: "אנחנו תופסים שבש תדרים בגניבות רכבים אגב ביצוע עבירה, כלומר נחקור כבר על גניבת רכב ומכשירי פריצה ועבירות נוספות, חמורות יותר. אני לא יודעת לומר שמוגשים כתבי אישום על השבשים כעבירה בפני עצמה. אנחנו רואים את הסיכון הרב שזה גורם לא רק לכוחות הביטחון. ארגוני פשיעה משתמשים בכלי הזה."

היו"ר רוטמן: "עד שלא אקבל תשובה מהמשטרה מה היא עושה כשנתפס שבש, אני לא מייצר עבירה חדשה, בטח שלא רחבה יותר. עלינו לדעת מה הצעת החוק תשנה."

רפ"ק מילבסקי התייחסה לנושא הכלים להתנעת רכבים: "גניבות הרכבים השתכללו ופנו לעולם האלקטרוני, באופן שבו גם אם תעמוד ניידת בצד היא לא תבחין בזה. מכשירי ההנעה לא קיימים בחוק, וזו לקונה. החוק מגדיר פריצה: לשבור, להרים, לפתוח כל חלק ברכב. מכשירים טכנולוגיים שיכולים להתניע רכב לאחר פריצה, אינם כלולים בהגדרת החוק. אם אתפוס מישהו מסתובב בנסיבות מחשידות כשבכיסו אחד מהמכשירים האלו, אין לי מה לעשות עם זה כי בחוק אין התייחסות לכך."

רפ"ק ניר פינקלשטיין מחטיבת הזיהוי הפלילי במשטרה: "מדובר במכשירי פריצה אלקטרוניים. לדוגמה, מכשיר איסקרה 2, השוני בינו לבין מפתח שלט לכלי רכב הוא שהמכשיר הזה יכול לפתוח עשרות, מאות או אלפי כלי רכב, בניגוד למפתח המוגדר ספציפית לרכב מסוים. זה כמו מפתח שלט אוניברסלי. אם אתה מתקרב לרכב ובוחר יצרן ודגם, תוך שניות, בלחיצת כפתור, כלי הרכב נפתח, ובלחיצת כפתור, תוך שניות, הוא מניע את הרכב ואפשר לנסוע."

עו"ד וגנר התייחסה לאפשרות ששבש התדרים יהיה עבירת תוצאה: "עבירת תוצאה אינה מתאימה לטיפול בהתנהגויות מעין אלה. בהתנהגות כזאת צריך עבירת סיכון התנהגותית, בדומה לסעיף 338 לחוק העונשין או 332 לחוק. כמובן שאם ייגרם מוות בגלל האירוע, יתאפשר להשתמש בעבירות התוצאתיות כגון גרם מוות ברשלנות, אם יוכח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי.

"כאשר ההתנהגות מסכנת חיי אדם, מתאימה יותר עבירת סיכון התנהגותית שמגלמת את פוטנציאל הפגיעה בערך המוגן. אם תיקבע עבירת תוצאה, והשיבוש לא גרם הפרעה בפועל, כי למשל המשטרה לא הגיעה, נהיה בעבירת ניסיון והצורך להוכיחה, וזה בעייתי. אפשר לקבוע יסוד נפשי מוחמר של כוונה מיוחדת, למשל כוונה לפגוע בכוחות ביטחון והצלה, אך צריך לוודא שהמשטרה יכולה להוכיח את הנסיבה המחמירה."

היו"ר רוטמן: "אבקש תשובות מהמשטרה והפרקליטות לדיון הבא על חסמי האכיפה לגבי המשבשים, מה עשיתם עד היום, וגם על החסמים לעניין השימוש בעיצומים כספיים."