רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, קיימה דיון בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם. בדיון עלו הנתונים, כי מפרוץ הלחימה קיבלו באגף לרישוי כלי ירייה 260 אלף בקשות, "נתון חסר תקדים שמקביל ל-20 שנות עבודה", טופלו 20% מהבקשות וכבר ניתנו 25 אלף רישיונות.

היו"ר ח"כ מיקי לוי אמר: " לצד תחושת הביטחון שכלי ירייה מעניק אצל מי שמחזיק בו, קיימות סכנות רבות. נושא זה של כלי ירייה צריך להתבצע בהליך מסודר ומפוקח. אני מתנגד להעסקת בנות שירות לאומי לתגבור כפקידות רישוי. לא הגיוני שנערות בנות 18 עושות ראיון טלפוני למגישי בקשה לרישיון נשק.

"יש טעם לפגם בחמ"ל הכנסת, ויש לבטלו לאלתר. המשרד יכול לפנות לפורום נציבים וקציני משטרה שפרשו, שיש להם הרבה מתנדבים שמשוועים לסייע גם בטווח ארוך. הנושאים שהתגלו בדיון הנוכחי זעזעו את הוועדה. לא ככה אמורה להתנהל מדינה דמוקרטית גם בשעת חירום. הוועדה אינה מקבלת את ההליך המהיר - אלו דיני נפשות. נושאים כבדים כאלו צריכים התייחסות אחרת. הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי לבצע חשיבה מחדש בנושא ולתת תשובות לוועדה."

ח"כ גלעד קריב דרש לקבל נתונים כמה משרות אמון של השר לבט"ל הועסקו במתן רישיונות נשק. "אני יודע שהועסקו ארבעה אנשים במשרות אמון מתוך שבעה אנשים. אבקש לדעת היכן הוקם החמ"ל הנפרד של עובדי משרות אמון. אגף כלי ירייה עובד באופן מקצועי, אך השר מטיל עליו מורא וחייב אותו להעסיק אנשים שלו. אגף כלי ירייה הוא הקורבן ולא מחולל הנזק. עוזר השר שפוצץ את דיון הוועדה בשבוע שעבר היה אחד מארבעת פקידי הרישוי. אני דורש לסגור את חמ"ל הכנסת. מתגלים אי סדרים חמורים ויש לעצור את חמ"לי הכנסת והשירות לאומי."

ח"כ יואב סגלוביץ': "המלחמה האמיתית היא על עצמאות עובדי המדינה. אני דורש שכל מי שעבר ראיון טלפוני - רישיונו יבוטל. אני רוצה לפנות למשרד המשפטים לשקול חקירה פלילית נגד השר ועובדיו בגין שימוש לרעה בסמכויותיו. יש פה עבירה על החוק תחת הכותרת 'ישראל מתחמשת'. התיקון בפקודת המשטרה - זו התוצאה. הכתם והעננה נמצאים על עובדי השירות הציבורי שעובדים תחת החוק."

ח"כ מטי הרכבי צרפתי: "כבודה של הכנסת נרמס בישיבה הקודמת. פניתי ליועמ"ש הכנסת בנושא, והיא השיבה שהצעד שבו נקט השר לביטחון הלאומי הוא צעד חריג, ויש בו כדי לפגוע בעבודת הכנסת. מוטרדת מאוד מחימוש החברה האזרחית. יש קפיצה מטאורית בחימוש, וזה כשל הממשלה במתן ביטחון לאזרחיה כהמשך לכישלון ה-7 באוקטובר."

ח"כ מירב בן ארי: "אגף כלי ירייה קיבל אות הצטיינות מהמדינה. מדובר באגף מצטיין, אך הוא נלקח כבן ערובה בידי השר. כעת צריך לומר ביושר לציבור מה ההשלכות עקב מתן רישיונות לאנשים שאינם כשירים."

ישראל אבישר, מנהל אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי אמר, כי כל בקשה לנשיאת נשק נבחנת על ידי שני גורמים: משטרת ישראל האחראית לבדיקת מסוכנות פלילית ומשרד הבריאות שמתייחס לכשירותו של מגיש הבקשה, "תהליך זה רלוונטי לכל מחזור החיים של אישור. בממוצע אנו מבטלים 3,000 רישיונות נשק בשנה בשל חוסר מסוגלות. תהליך הנפקת הרישיון הוא קפדני. רופא המשפחה ממלא פרוטוקול של 15 שאלות שהוא משיב עליהן. כל החומר הזה מצוי בידינו. יש לנו ממשקי עבודה עם משרד הבריאות בנושא. אחרי שכל החומר מצוי בידינו, אנו בודקים בדיקה מקיפה. אנו מבקשים תיעוד נוסף לאדם שלא סיים שירות צבאי. אין לנו אינדיקציה לאדם שאינו מסיים שירות לאומי. סוגיית השירות הצבאי משפיעה על תנאי הסף. מעל גיל 27 אין תלות בשירות הצבאי או הלאומי. תנאי הסף אחידים לכל אזרחי המדינה. יש תבחינים ביטחוניים ויש אזרחיים. אנו בודקים את הכשירות הפלילית והכשירות הרפואית. יש לנו מערכת מידע פרטנית של בקשות. העילות המרכזיות לביטול רישיונות מושפעות מכמה משתנים: אי ביצוע הכשרה כנדרש, ביטול על ידי המשטרה, משרד הבריאות שמעביר המלצות לביטולי רישיונות וצווי בתי משפט לגבי אדם שנושא כלי ירייה."

בנוגע לשינוי בראיון המועמדים, אמר אבישר: "ביום פרוץ הלחימה פקע"ר הוציא הנחיה לא לקבל קהל. קיבלנו החלטה ניהולית לבצע את הריאיון באופן טלפוני. אנו רוצים לחזור לראיונות פרונטליים ולפתוח חזרה את הלשכות בימים הקרובים."

אבישר התייחס למערכות התגבור של האגף: "מפרוץ הלחימה ביצענו תגבור ממספר מקורות לנוכח בקשות רבות: עובדי המשרד, עובדי משרדי ממשלה נוספים ועובדי הכנסת ובנות שירות לאומי. כל מי שתגבר את האגף עבר הכשרה והסמכה מצומצמת שמסויגת בזמן ובתהליך ממוקד על ידי יחידת האגף וייעודית לתבחינים מסוימים (שירות צבאי ויישוב זכאי). ליבת הפעילות מנוהלת על ידי עובדי האגף, והראיונות הפרונטליים יבוצעו על ידם. מי שמנהל את חמ"לי הרישוי הם עובדים בכירים. בתהליך משפטי סדור הוסדר איוש נושאי משרות אמון לתגבור עבודת אגף כלי ירייה. הם עברו הכשרה על ידינו. הייעוץ המשפטי במשרד קיבל פילוח אוכלוסיות, והרשימות הועברו לנש"מ. התקבלה החלטה שהגישה של נושאי משרות אמון נחסמה. כל פעילות האגף מבוקרת ומלווה על ידי הייעוץ המשפטי. כל חמ"ל עובד עם הקצאות שמבוצעות באופן מרוכז על פי תבחינים ספציפיים. יש כלל נוסף. ברגע שיש היכרות אישית עם מבקש הבקשה, אסור לטפל בבקשה. בוטל אישור ההעסקה של עובדי משרות אמון."

פנחס גורט, הלשכה המשפטית של הכנסת: "חשוב להעמיד דברים על דיוקם. בהחלט לא מדובר במשהו טריוויאלי, אבל אנחנו נמצאנו במצב מלחמה לצד נכונות רבה להתנדב ולסייע ככל האפשר. החמ"ל בכנסת מסייע רק באופן טכני ועל ידי עובדי כנסת מינהליים שלא עוסקים בדברים פרלמנטריים. נשמר עיקרון הפרדת הרשויות. כל זה רלוונטי לתחילת המלחמה ולזמן מוגבל, וכאמור, אלו עובדי כנסת מינהליים בלבד שאין להם כל זיקה לפיקוח."

עו"ד בר כהן, מהייעוץ משפטי במשרד לביטוח לאומי אמרה, כי הוסדרה עבודתן של קבוצת בנות השירות הלאומי, והתקבל אישור מהרשות לשירות לאומי-אזרחי להעסיקן בתקופת החירום. עוד ציינה, כי יש אבחנה בחוק בין סיוע לפקיד רישוי לבין תפקיד פקיד רישוי. "גם בעת שגרה קיים מוקד שעושה את הבדיקה הראשונית של הגשת מסמכים. עשינו בדיקה לגבי כל פלח האוכלוסייה, ומונו עובדים נוספים מתוך אגף כלי ירייה כדי לאפשר גמישות ויכולת לבצע תפקידים נוספים. לאחר מכן, אחרי שנמסר שעובדים עברו הדרכה מקיפה, נערך כתב מינוי שכולל 82 עובדים מהמשרד לביטחון לאומי וממשרדי ממשלה אחרים, והם נרשמו ברשומות. לגבי משרות אמון, נעשתה בחינה מול נש"מ."

תג"ד עירן נהון, מזכירות ביטחונית במשרד: "כחלק ממדיניות השר לחזק את הביטחון, ההליך של בחינת התבחינים התחיל לפני המלחמה. לאחר שהחלה המלחמה פעל השר להתקנת תקנות כדי להרחיב את רישיונות הנשק ולחזק את הביטחון האישי והציבורי. לא השתנה דבר מהצורך לקבל אישור משטרה. הימצאות של נשק פרטי בפיגועי טרור מקצרת את הפגיעה ומצילה חיים. כיתות הכוננות נפתחו על בסיס המלצות משטרת ישראל עם דגש ביישובי קו התפר. כמות הבקשות לקבלת רישיון נשק לצורך תחושת ביטחון אישי הרקיעה שחקים, לכן היה צריך לפעול באופן חירום."