האם כדאי להטיל איסור על טיקטוק?
בית הנבחרים של ארצות הברית הצביע לטובת הדרישה שהחברה הסינית בייט דאנס (Byte Dance), בעלת הפלטפורמה החברתית הפופולרית טיקטוק, תתחייב למכור אותה. אם לא תעשה זאת, טיקטוק תיאסר לשימוש בארצות הברית. בפלטפורמה הפופולרית 149 משתמשים מיליון אנשים בארצות הברית נכון לינואר 2024. רבים מהם יצרו קשר עם הקונגרס והביעו התנגדות חריפה להצעת החוק שתביא לסגירת האפליקציה בארצות הברית.
הרשויות הפדרליות כבר אסרו התקנה של טיקטוק ושימוש במכשירים סלולריים שמסופקים במקומות עבודה מסוימים כמכשיר לצרכי עבודה בלבד. האיסור נועד להגן על מידע רגיש ולמנוע דליפה של נתונים הקשורים לפעילות הממשלה. קיים חשש כי גורמים ממשלתיים ומערכות ביון של מדינות אחרות, בעיקר סין שהיא ארץ המקור של החברה שמחזיקה בטיקטוק, עלולים לקבל גישה למידע רגיש.
אפליקציות אוספות מידע פרטי בשל סיבות מגוונות. לפעמים המידע משמש את האפליקציה בשביל לשפר את החוויה הדיגיטלית של המשתמש. עם זאת רוב האפליקציות החברתיות אוספות מידע גם בכוונה לממן את פעילותן. הדבר נעשה בדרך כלל דרך פרסומות מכוונות שמוצגות למשתמשים על סמך מידע שהאפליקציות אוספות.
אם יש עשרות אפליקציות ופלטפורמות שאוספות מידע אישי ומשתמשות בו, למה הממשלה האמריקנית מודאגת דווקא מטיקטוק? בסיבה הראשונה כבר נגענו: מידע רגיש עלול להגיע לידי הממשלה הסינית, העוינת לארצות הברית ולעולם המערבי. לפי הסטטיסטיקה, טיקטוק מסכנת את הכמות הגדולה ביותר של משתמשים פוטנציאליים בארצות הברית (150 מיליון). גם האלגוריתמים שבהם טיקטוק משתמשת לאיסוף המידע והצגתו מעלים שאלות וחששות בקרב גורמים מדיניים בארצות הברית.
סיבה נוספת היא ששימוש חכם באלגוריתמים עשוי להשפיע על דעת הקהל. פשוט מאוד: אפשר לשנות את האלגוריתם באופן שיציג למשתמשים מידע שקרי או מטעה, והם יתחילו להאמין בו. אם מביאים בחשבון שטיקטוק משמש בעיקר את הדור הצעיר, אפשר להבין את ממדי הסכנה. קל מאוד להשפיע על ילדים ובני נוער, ועוד יותר קל לעשות את זה דרך פלטפורמה שבה הם שקועים כל שעות היום.
לסיכום, ברור כי שימוש מופרז ברשתות חברתיות עלול להשפיע באופן שלילי על אורח החיים ותפיסת הסביבה. השאלה היא אם זה כבר הגיע לממדים כה קריטיים שכדאי לאסור שימוש בפלטפורמות. בינתיים אין לכך תשובה מדויקת.
