חיל האוויר האמריקני מאמץ טכנולוגיית AI

חברת ההייטק יונאנימוס AI (Unanimous AI), המתמקדת בפתרונות בינה מלאכותית, קיבלה חוזה בהיקף של עד מיליון דולר מ־AFWERX, זרוע החדשנות של מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני, לשילוב כלי הייפרצ'ט AI (Hyperchat AI) בתוך פלטפורמת Microsoft Teams. המהלך נועד לשפר את יכולות התקשורת, שיתוף הפעולה וקבלת ההחלטות ביחידות גדולות ומפוזרות של החיל, שבהן הכרעות קריטיות מצריכות לעיתים קרובות שיתוף בין צוותים מרוחקים.

כלי הייפרצ'ט פועל לפי עקרונות של אינטליגנציה נחילית. זאת גישה חישובית וביולוגית שמתארת את האופן שבו יצורים חיים, למשל נמלים, דבורים, ציפורים או דגים, פועלים בקבוצות גדולות ומבצעים פעולות מורכבות בלי שמישהו מהם מנהל או מפקד באופן ישיר. בעולם הבינה המלאכותית, אינטליגנציה נחילית מתורגמת לאלגוריתמים שבהם קבוצת "סוכנים" מחפשת יחד פתרון לבעיה. כל סוכן עוקב אחרי כללים פשוטים, אבל יחד המערכת מגלה דפוסי פעולה חכמים שלא היו מתגלים אצל פרט יחיד.

במקרה של הייפרצ'ט, העיקרון מבוסס על רשת של סוכני בינה מלאכותית שמאפשרת שיתופי פעולה בזמן אמת לקבוצות של עד 250 משתתפים בטקסט, בקול או בווידאו. הכלי מאפשר לאנשי הצוות לחלוק מידע, לשקול סיכונים, להעלות רעיונות ולגבש הסכמה באופן מהיר ומדויק יותר. נשיא יונאנימוס AI הסביר: "טכנולוגיית הייפרצ'ט היא פריצת דרך בשיתוף פעולה, תקשורת ואינטליגנציה קולקטיבית. היא תאפשר לצוותים גדולים ומבוזרים לפתור בעיות קריטיות באופן יעיל יותר."

כדי להתמודד עם גודל הקבוצה, המערכת מחלקת צוותים גדולים לתת־קבוצות מקבילות לדיון ממוקד. סוכני ה־AI מעבירים בזמן אמת את עיקרי הדברים בין הקבוצות, וכך מפזרים מידע, מומחיות ותודעה מצבית בכל הרשת. התוצאה היא קבלת החלטות מהירה ואמינה יותר תחת לחץ.

הייפרצ'ט הוצג לראשונה ב־2023 ונבדק במחקרים בשיתוף אוניברסיטת קרנגי מלון (Carnegie Mellon), שהראו שיפור ביעילות ובדיוק הדיונים בקבוצות גדולות. כיום הכלי כבר נמצא בשימוש בארגונים בינלאומיים באמצעות פלטפורמת Thinkscape של החברה.

ד"ר לואיס רוזנברג, מנכ"ל ומדען ראשי של יונאנימוס, ציין: "רוב חברות ה־AI מנסות להחליף אנשים, ואילו אנחנו השקענו שנים באופטימיזציה של הדרך שבה AI יכול לשלב צוותים אנושיים במערכות־על אינטליגנטיות."

טכנולוגיית הייפרצ'ט צפויה לסייע לחיל האוויר האמריקני בעיקר בקיצור זמני קבלת ההחלטות ובשיפור התיאום בין יחידות מרוחקות. היא עושה זאת באמצעות חלוקת דיונים גדולים לתתי־קבוצות, סינון והעברה של מידע מרכזי בזמן אמת, ושקלול עמדות כדי להגיע לקונצנזוס מהיר ומדויק. כך מתקבלים תקשורת יעילה יותר, שיתוף ידע רחב והפחתת טעויות אנוש בלחץ מבצעי.

לפרטים נוספים

אילוסטרציה