שיתוף פעולה צבאי־טכנולוגי של עמק הסיליקון

בזמן שעובדים בחברות טכנולוגיה מובילות, בהן גוגל (Google), חותמים על מכתבים הקוראים להפסיק חוזים עם הצבא האמריקני בשל חשש לשימוש מסוכן בבינה מלאכותית, המציאות מלמדת על כיוון הפוך. הקשר המתהדק והולך בין תעשיית הטכנולוגיה האזרחית לבין גופי ביטחון הוא כבר עובדה קיימת, ומה שמכונה "הקומפלקס הצבאי־דיגיטלי־תעשייתי" ממשיך להתרחב במהירות.

כך למשל חתמה נאט"ו באפריל האחרון על הסכם עם חברת פלנטיר (Palantir) לפריסת מערכות בינה מלאכותית בשטחי לחימה, ומשרד ההגנה האמריקני מפעיל כיום לפחות 800 פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית, רובם בלתי מסווגים. בארצות הברית אף נטען באו"ם, כי שליטה אנושית בכלי נשק אוטונומיים אינה נדרשת על פי המשפט הבינלאומי - עמדה שמעוררת דאגה בקרב תומכי רגולציה בתחום.

על רקע זה נחשף שמטא (Meta) משתפת פעולה עם קבלנית הביטחון אנדוריל (Anduril) בפיתוח מוצרים צבאיים חדשים, בהם קסדת לוחמה עתידנית המבוססת על בינה מלאכותית, מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR). מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג (Mark Zuckerberg), אמר כי "מטא בונה כבר עשור את פלטפורמות המחשוב של העתיד באמצעות AI ו־AR. אנחנו גאים להביא את הטכנולוגיה הזו ללוחמים האמריקנים."

הפרויקט החדש כולל גם שימוש במודלים של שפה מבית מטא, לאחר שהחברה עדכנה בנובמבר את מדיניות השימוש שלה כדי שקבלנים צבאיים כגון לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), פלנטיר ובוז אלן (Booz Allen) יוכלו להשתמש בכלי הבינה המלאכותית שלה.

בתוך החברה נשמעים קולות מחאה של עובדים נגד שיתוף הפעולה הצבאי, אך לפי אנדרו בוסוורת' (Andrew Bosworth), סמנכ"ל הטכנולוגיה של מטא, יש בעמק הסיליקון רוב שקט שמעוניין בדיוק בקשרים כאלה. "לעמק הסיליקון יש היסטוריה ארוכה של פיתוחים צבאיים. אנחנו רק חוזרים לשורשים", אמר בוסוורת'.

האם ממשלת ארה"ב נהייתה תלויה יותר מדי בתאגידי הטכנולוגיה? לפי דיווחים, חברות כגון מיקרוסופט (Microsoft), אמזון (Amazon) ואלפבית (Alphabet) קיבלו חוזים בהיקף של 28 מיליארד דולר לפחות ממשרדי הביטחון והמודיעין האמריקנים בין 2018 ל־2022. אך בשונה מקבלנים צבאיים מסורתיים, רבות מהחברות הטכנולוגיות מסרבות לפרסם את חלקו של התחום הביטחוני בהכנסותיהן, מה שמקשה את השקיפות הציבורית והמעקב הדמוקרטי.

פרופ' אנדראה קוברי (Andrea Coveri) מאוניברסיטת אורבינו כותב: "חברות הטכנולוגיה שולטות במרכזי מידע, בענן, בכבלים תת־ימיים ובמערכות בינה מלאכותית לזיהוי מתקפות סייבר. הן נהפכו לעיניים ולאוזניים של הממשלות." לדבריו, צבירת הידע והשליטה הזו מעניקות להן עמדת כוח שעלולה לעלות על זו של מדינות עצמן.

הבינה המלאכותית המתקדמת מתרחבת, ועולה השאלה אם מוסדות הביטחון יכולים להרשות לעצמם תלות כזו בישות פרטית מסחרית. נכון לעכשיו הם לא מראים סימנים של עצירה.

לפרטים נוספים

תמונת אילוסטרציה