אקדח תוף מסוף המאה ה-19
IMA, חנות אינטרנטית שמחזיקה קולקציה עשירה של כלי נשק ואביזרים קלסיים והיסטוריים, מציעה למכירה אקדח תוף ייחודי. האקדח הוא דוגמה מוקדמת לאקדחי קליבר 44 עם תוף לשישה כדורים. זמן הייצור המדויק של האקדח אינו ידוע. מומחים מעריכים, כי כלי הנשק יוצר והורכב בשנות השבעים של מאה ה-19 (1870).
האקדח מזכיר בסגנונו אקדחים קומפקטיים מבית פרייס (Pryse/Webley-Pryse). סימוני היצרן או המוכר לא נשמרו על האקדח, לכן אפשר רק להעריך את המקור הטכני שלו. נראה שהאקדח עבר שדרוג או תיקון עם תוספות של פלטות ניקל שגרמו לחריטות ולסימונים המקוריים לדהות. עדיין, על מנגנון הפתיחה הצילינדרי נשארו כמה מספרים שיכולים לרמז על מקורו של כלי הנשק. אופן הייצור אופייני לאקדחים שיוצרו באותה תקופה באזור לייז' (Liege) שבבלגיה.
לייז' נהפכה למרכז ייצור של אקדחים ורובים באמצע המאה ה-19, אחרי מלחמות נפוליאון. מפעלי העיר ייצרו כלי נשק רבים ומגוונים כחלק מעסקאות וחוזים מול חברות מהממלכה המאוחדת (בריטניה), צרפת ומדינות אחרות. הגישה של המפעלים הבלגיים לתעשיית הנשק של המדינות שאיתן הם עבדו, אפשרה להם ללמוד על מסורות התעשייה ודרכי הייצור באותן מדינות ולאמץ את השיטות האלו.
אקדח תוף כזה הוא תוצאה של השפעות טכנולוגיות כאלו. אקדחים כאלו זכו לפופולריות רבה בקרב קצינים של הצבא הבריטי. אנשי הצבא נדרשו לרכוש את הנשק האישי שלהם באופן עצמאי, לכן חיפשו אופציות לא יקרות ואיכותיות. בדרך כלל הם בחרו אקדחי תוף מהסוג הזה.
כאמור, בצורתו ובשיטת הייצור, אקדח התוף מזכיר את כלי הנשק של וובלי-פרייס. זה אקדח "פעולה כפולה". מנגנון האקדח יוצר לפי פטנט מקורי, דבר שעשוי להסביר את היעדר הסימונים על גוף האקדח. בחלק מהמקרים היצרנים נמנעו מרישומים על גבי הנשק בשביל להימנע מאחריות משפטית (גניבת פטנט). האקדח דומה מאוד לאלו שייצר ז'אן ורנאנט (Jean Warnant) הבלגי, אך אין סימונים שיעידו על כך.
מבחינה טכנית, אקדח התוף עדיין תקין הן בפעולה אחידה והן בפעולה כפולה. אפשר להבחין בטעויות מכניות נקודתיות, אך זה אינו דבר חריג לאקדח שיוצר לפני כ-150 שנים.
