המטוס הגדול בעולם בדרך להמראה

חברת רדיה (Radia), בראשות המייסד והמנכ"ל מארק לונדסטרום (Mark Lundstram), מפתחת מה שמסתמן כמטוס הגדול בעולם, וינד ראנר (WindRunner). המטוס נועד לפתור בעיה הולכת וגוברת בתחום האנרגיה המתחדשת: הובלת להבים עצומים של טורבינות רוח.

המטוס מתוכנן לאורך של 108 מטרים עם מוטת כנפיים של 79 מטרים. הנתונים מציבים אותו מעלAN-225 Mriya האוקראיני, שהחזיק בתואר עד שנהרס במלחמה עם רוסיה. תא המטען מתוכנן לאפשר שינוע מטענים באורך של עד 104 מטרים - יותר ממגרש פוטבול. נפח המטען גדול פי 12 מזה של מטוס C-17 האמריקני, אם כי כושר הנשיאה במשקל דומה.

המטוס יוצר בשל צורך תעשייתי: חברות אנרגיה ביקשו פתרון להובלת להבי טורבינות רוח יבשתיות, שקשה ואף בלתי אפשרי להעביר בכבישים. לונדסטרום הסביר כי היכולת לנחות על מסלולים שאינם סלולים באורך 1,800 מטר בלבד תאפשר אספקה גם לאתרים נידחים.

יכולות אלו מושכות תשומת לב גם במערכת הביטחון האמריקנית. רדיה חתמה על הסכם מחקר ופיתוח עם פיקוד התובלה של צבא ארה"ב (TRANSCOM), ובקונגרס נרשמה תמיכה בפרויקט בשל חוסר במענה קיים לשינוע מטענים שאורכם יותר מ־100 מטרים.

מכפיל כוח צבאי

סגן נשיא רדיה נתן דוגמה: ברגע ש־C-17 מסוגל לשנע מסוק צ'ינוק (Chinook) יחיד עם להבים מפורקים, וינד ראנר יוכל לשאת שישה מסוקים מורכבים במלואם, המסוגלים לנחות ולצאת לקרב מייד. החברה מציינת שימושים אפשריים כגון הובלת מטוסי קרב, טילים, מערכות שיגור ואף סוללות נ"מ.

רדיה מתמקדת בנפח המטען כגורם המרכזי. לונדסטרום ציין, כי ברוב המקרים מגבלת השינוע היא נפח ולא קיבולת משקל (טונאז'), ולכן המטוס נבנה סביב "כמות נפח אבסורדית", כלשונו.

פיתוח המטוס ממשיך תחת ממשל אמריקני חדש שאינו תומך במדיניות האנרגיה הירוקה של קודמו ואף מבקר טורבינות רוח. עם זאת לונדסטרום טוען כי ההתנגדות מתמקדת בעיקר בחוות רוח ימיות, ואילו הביקוש לאנרגיה ביבשה, במיוחד על רקע גידול בצריכת האנרגיה בשל הבום בתחום ה־AI, רק הולך וגובר.

כדי לקצר תהליכי הסמכה, החברה משתמשת ברכיבים קיימים מתעשיות תעופה ברמת Tier-1. המטרה: טיסת בכורה ותחילת פעילות ראשונית עד 2030, ולאחר מכן השלמת הסמכה מלאה.

החברה לא חשפה מחיר ליחידה, אך הצהירה על "תמחור תחרותי". לצד מכירה ישירה של המטוס ללקוחות, Radia שוקלת מודלים גמישים: הפעלה קבלנית מלאה או תצורה ממשלתית בבעלות ובהפעלה קבלנית. תוספות ייחודיות לשימוש צבאי, כגון תדלוק אווירי, עשויות להגיע בשלבים מתקדמים יותר.

המטוס הגדול מתוכנן לשנות את פני הלוגיסטיקה האווירית הן בהיבט האזרחי של אנרגיה ירוקה והן בהיבט הצבאי של כוח אווירי גלובלי. אם יעמוד ביעדים, הוא צפוי להעניק יתרון תחרותי ממשי לתעשיות האנרגיה ולמערכות הביטחון, ולהיהפך לכלי מפתח במענה לדרישות תחבורה מורכבות בעשור הקרוב.

לפרטים נוספים