ממצאים חדשים ממי תהום של מאדים

מחקר חדש של אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי (NYUAD) מציג עדויות שמי תהום זרמו מתחת לפני השטח של מאדים פרק זמן ארוך יותר ממה שנחשב בעבר. לפיכך תיתכן אפשרות לקיום של חיי חיידקים בכוכב הלכת. צוות החוקרים, בראשות דימיטרה אטרי (Dimitre Atri) ממעבדת חקר החלל של NYUAD, בחן נתונים של רובוט סיור מדגם קיוריוסיטי (Curiosity) של נאס"א באזור מכתש גייל, תוך התמקדות במבנים סדימנטריים שנוצרו לפני מיליארדי שנים.

השוואה בין שכבות סלע מאובנות אלה לבין דיונות חול מאובנות באזורים מדבריים של איחוד האמירויות, אפשרה לשחזר את דפוסי זרימת המים בקרום המאדימי בתקופות קדומות. החוקרים מצאו כי מי תהום מההרים הסמוכים חלחלו באיטיות מעלה דרך שכבות החול, ומילאו סדקים וחללים מיקרוניים. תהליך זה הותיר מינרלים כגון גבס, הידועים בכדור הארץ ביכולתם לשמר חומר אורגני מיליוני שנים. איתור מינרלים אלה על מאדים מספק בסיס מדעי חשוב לבחינת מרבצים תת־קרקעיים במשימות עתידיות שיחפשו עדויות לחיים קדומים.

הממצאים מלמדים גם על היסטוריה אקלימית מורכבת של מאדים: לא שינוי חד מאזור עשיר במים לכוכב יבש אלא דעיכה מדורגת. בעוד אגמים ונהרות על פני השטח נעלמו, זרימות מים צנועות יותר נמשכו מתחת לפני הקרקע ויצרו מיקרו־סביבות מוגנות מתנאי הקרינה והטמפרטורה הקיצוניים. אזורים תת־קרקעיים אלה יכלו להציע מקלט יציב למיקרובים גם לאחר שהמאגר העיקרי של מים נוזליים התפוגג.

"הממצאים שלנו מראים שהמעבר של מאדים מ'סביבה רטובה' ל'סביבה יבשה' לא היה פתאומי," אמר אטרי. "גם לאחר שהאגמים והנהרות נעלמו, כמויות קטנות של מים המשיכו לזרום מתחת לפני השטח ויצרו אזורים מוגנים שיכלו לתמוך בחיים מיקרוסקופיים."

המחקר כלל עבודת שטח גיאולוגית, ניתוח מעבדתי ושיתוף פעולה עם קבוצת מחקר נוספת. החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות לניתוח מינרלים והדמיה, שאישרו את הדמיון בין הממצאים מן המאדים לבין הדגמים הארציים.

לפרטים נוספים

אילוסטרציה