גרושת איש זרועות הביטחון ביקשה להכיר בה כאלמנתו

בית הדין הארצי לעבודה מתח ביקורת קשה על הממונה על הגמלאות במשרד האוצר ועל בית הדין האזורי לעבודה לאחר שדחו בקשה של גרושת איש זרועות הביטחון להכיר בה כאלמנתו, מאחר שהשניים קיימו חיים משותפים לאורך שנים לאחר גירושיהם.

בשנת 2018, לאחר מותו של איש זרועות הביטחון, פנתה הגרושה להעניק לה ולילדיה גמלת שאירים מהפנסיה התקציבית שלה זכה. כשנה קודם לכן הצהירה האישה, כי היא גרושתו של המנוח, אך כאשר ביקשה את גמלת השאירים, שינתה את הצהרתה וטענה כי השניים היו בחייהם ידועים בציבור, ומכאן שמגיע לה ולילדיה קצבת שאירים.

לאחר שימוע שקיימה מנהלת הגמלאות למערערת, הוחלט לדחות את תביעתה. בסיכום דחיית הבקשה נרשם: "לא הוכח כי ניהלת עם המנוח משק בית משותף במהלך שלוש השנים האחרונות טרם הפטירה... עלה מהחומר שהועבר לידנו כי גרתם בדירות נפרדות וכן עדכנת שיש לך הסכם גירושים עם המנוח."

האישה פנתה לעורך הדין אבי גפן, אשר הגיש בשמה ערעור על החלטת הממונה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין קבע בפסק דינו, כי לא מצא שבהחלטת הממונה נפלה טעות הלוקה בחוסר סבירות קיצונית, וכי הממונה הפעיל את שיקול דעתו לאחר בחינה מעמיקה, שכללה עריכת שימוע למערערת ובחינת המסמכים והנתונים שהוצגו בפניו מטעמה.

בית הדין האזורי דחה את תביעתה, לאחר שזקף לחובתה של המערערת כי לא סימנה בטופס התביעה את החלופה "ידועה בציבור" והזדהתה בטופס הראשון כגרושתו של המנוח, ורק בטופס השני - כידועה בציבור שלו.

האישה לא שבעה נחת מפסק הדין, והחליטה לערער עליו לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד גפן. במסגרת הערעור טען עו"ד גפן, כי אין סתירה בטענות מרשתו, והיא יכולה להיות גם גרושה וגם ידועה בציבור.

לפני מספר שבועות התכנס בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב רחב שכלל את כבוד השופטים רועי פוליאק, אילן סופר ומיכל נעים דיבנר, וכן את נציגות הציבור ורדה אדוארדס וברכה סמו, ודן בערעור.

בפסק דינו מתח בית הדין הארצי ביקורת חריפה על הממונה על הגמלאות, בין השאר משום שבטופס התביעה לקצבת שאירים לא הייתה קיימת בכלל האופציה לציין כי המבקשת היא ידועה בציבור. על פי פסק הדין, "המערערת אומנם עונה על הגדרת אלמנה לצורך חוק הגמלאות, אך בראייתו של אדם שאינו משפטן, מכיוון שהייתה גרושתו ערב פטירתו, היא אינה אלמנתו." לפיכך, הסבריה של המערערת על הגשת שני הטפסים השונים, סבירים ביותר, בניגוד להחלטת בית הדין האזורי.

כמו כן ציינו שופטי בית הדין הארצי, כי במשך השנים ריככה הפסיקה את הדרישה למגורים משותפים, ועמדה על הייחודיות שבזוגיות פרק ב' הן בנוגע לסוגיית המגורים המשותפים, שאותם לא חלקו הצדדים, והן בנוגע לעובדה שלא נישאו שנית.

בפסק הדין צוין, כי המערערת והמנוח כבר היו נשואים בעבר ויש להם ילדים משותפים. הם הגיעו להסכמות רבות בעל פה המתאימות לשניהם, ועל כן לשאלה למה לא נישאו שנית, אין לתת משקל רב.

בית הדין התרשם מהראיות הרבות שהביא עו"ד גפן, שאיששו שהשניים ניהלו חיים משותפים כידועים בציבור לכל דבר ועניין. בין השאר נחשף שהשניים ישנו כמעט מדי לילה זה בביתה של זו ולהיפך, חגגו חגים משותפים וארוחות שישי, יצאו לבקר יחד את ילדיהם עת שירתו בצבא, העבירו כספים אחד לשני, נסעו יחדיו לחופשות בארץ ובחו"ל, ואף פעלו בניגוד להסכם הגירושין ביניהם בכל הנוגע להעברת דמי המזונות.

כמו כן הובאו עדויות כיצד המנוח ארגן למערערת מסיבת יום הולדת שישים וצולם בה מרעיף עליה אהבה בפומבי, והמערערת עצמה ארגנה אזכרה למנוח בביתה ושילמה בעבור מצבה על קברו. מלבד ראיות אלה ציין גפן, כי "אפילו בתו מנישואים קודמים, שעל סמך שיחה עימה ביססה מנהלת הגמלאות את עמדתה, אמרה שאביה רצה שהמערערת וילדיה יקבלו את הפנסיה שלו."

לדברי עו"ד גפן, הממונה על הגמלאות לא הזמינה את הבת להעיד בפני בית הדין האזורי כי ידעה כי עדותה זו תסתור את עמדתה.

בית הדין הארצי לעבודה מתח ביקורת על הממונה על הגמלאות, וקבע כי "הליך הבירור שביצע הממונה לא היה ממצה, והחלטתו נעדרת הנמקה מתחייבת לנוכח כל הטענות הרלוונטיות לבחינה."

בית הדין מתח ביקורת: "פרוטוקול השימוע כולל שני עמודים בלבד. חתומים עליו ארבעה משתתפים, ששלושה מהם נזכרים בשמם הפרטי בלבד." שופטי בית הדין מתחו ביקורת גם על ביסוס החלטת הדחייה של הממונה בעיקר על שיחה טלפונית עם בתו של המנוח מנישואים קודמים.

"היה על הממונה להוסיף ולבחון אם בתו של המנוח מנישואים קודמים היא בעלת עניין בתוצאת הגדרת היחסים בין המערערת לבין המנוח, שכן הכרה במערערת כידועה בציבור של המנוח, עשויה בהיעדר צוואה להפחית את חלקה של אותה בת בירושת המנוח במחצית (משליש לשישית)", קבעו השופטים בפסק דינם.

בית הדין הארצי גם מתח ביקורת על בית הדין האזורי, שזקף לחובתה של המערערת כי רק לאחר מותו נודע לה שלבן זוגה היה חוב בסך 85,000 ש"ח, וציין כי הסתרת מצב כלכלי רע מבן או מבת זוג, אינה מאפיין המלמד דווקא על זרות או חוסר מעורבות.

קביעה נוספת של בית הדין האזורי זכתה לביקורת קשה: המערערת לא ידעה כי המנוח לקה במחלה קשה. בית הדין האזורי קבע ש"לו הייתה חיה עימו כבת זוג לכל דבר, ודאי הייתה שמה לב לסבל שהוא סובל." שופטי בית הדין הארצי מתחו ביקורת קשה על מסקנה זו, וטענו שגם בתו ששהתה עימו בחו"ל סמוך לפני שאושפז ונפטר, העידה כי לא ידעה על מחלתו.

בשל כל הראיות והעדויות שהובאו בפניו, קבע בית הדין הארצי, כי הממונה על הגמלאות במשרד האוצר לא ערך בדיקה מעמיקה של טענות המערערת, וגם בהליך בבית הדין האזורי לעבודה נפלו פגמים המצדיקים את קבלת הערעור.

בשל כל זאת קבעו שופטי בית הדין הארצי, כי דין הערעור להתקבל, וכי עניינה של המערערת יוחזר אל הממונה על הגמלאות לבחינה מחודשת של המקרה. בית הדין המליץ לממונה על הגמלאות להוסיף בטופס התביעה אפשרות לסמן "ידוע/ה בציבור" כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.

לדברי עו"ד גפן, מדובר בפסק דין חשוב, המדגיש עד כמה ההגדרה של ידועים בציבור יכולה להיות רחבה וגמישה, ואינה חייבת לכלול בהכרח שיתוף כלכלי או מגורים משותפים. לדבריו, פסק הדין פותח פתח בפני זוגות רבים המנהלים מערכות יחסים ייחודיות, לפנות לסעדו של בית המשפט ולהכיר בהם כידועים בציבור. הקצבאות שצפויים האישה וילדיה לקבל מהפנסיה של בן זוגה המנוח לשארית חייהם, עשויות להסתכם במאות אלפי שקלים.

עו"ד אבי גפן מתמחה בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, ניהול עיזבונות, ירושות ועוד. משרדו במתחם העסקים של בני ברק ביזנס סנטר. BBC.
avigeffen.com