מגה בנג
כתבות
מגה משפט בנג
לעמוד קודם

האקדח נגנב, הרישיון לאקדח נשלל

08/05/2025
זמן קריאה: 4 דק'

תושב רמת גן שחצה את גיל 80, עבד עשרות שנים במערכת הביטחון ובתעשייה הצבאית והתנדב לשירות מילואים פעיל ארבע מלחמות, אך איבד את רישיונו לשאת נשק.

האירוע החל כפריצה פלילית לביתו שברמת-גן. הגנבים פרצו את הכספת הכבדה שננעצה בקיר ביתו, וגנבו ממנה בין השאר את נשקו האישי. לדברי עו"ד עמרי לשם, המייצג אותו, נשקו של מרשו נגנב על אף שהוחזק לפי כל ההנחיות והכללים הקבועים בחוק.

האיש, אשר החזיק בנשק ברישיון כחמישים שנה, הגיש מיד תלונה למשטרה ודיווח כנדרש על הגניבה. הוא הניח כי הדיווח למשטרה יספיק, והמשטרה תעדכן את הגורמים הרלוונטיים - כפי שנהוג במקרים דומים. אולם כעבור זמן קצר סגרה המשטרה את תיק החקירה בלי שסיפקה כל נימוק ממשי לכך.

לדברי עו"ד לשם, למרות שעמד בכל ההוראות והנהלים המחמירים לשמירת נשק, קיבל מרשו הודעה מפתיעה מהמשרד לביטחון לאומי, כי רישיון הנשק שלו, שהיה אמור להיות בתוקף עד מאי 2026, בוטל אוטומטית בעקבות הגניבה. המשרד אף דרש ממנו להתחיל הליך חדש לגמרי להוצאת רישיון נשק, כאילו מדובר בבקשה ראשונה, ללא כל התחשבות בוותק ובתנאים שעמד בהם שנים רבות.

לדברי עו"ד לשם, במשרד לביטחון לאומי ידעו היטב כי מרשו לא עומד באף אחד מהקריטריונים למתן רישיון החזקת נשק. אלו הקריטריונים:

אדם הגר במקום מגורים במתחם מסוכן; אדם העובד או לומד באזור מאוים; מורה דרך הפועל באזורים רגישים; חקלאי הפועל באזורים חקלאיים מבודדים; אדם העוסק בהובלת חומרי נפץ המצריכה אבטחה אישית; אדם ששירת בכוחות הביטחון ובעל רקע קרבי, או במשטרת ישראל בתפקידים מבצעיים; אדם בעל הכשרה ייחודית באבטחה מבצעית או ממונה ביטחון או מנהל אבטחה בגופים רגישים; כבאי המשתתף בפעילות שטח מסוכנת; עובד ומתנדב בגופי הצלה הפועלים באירועי חירום; מדריך ירי המעביר הכשרות בכלי נשק; ספורטאי - יורה פעיל המשתתף בתחרויות ירי; צייד בעל רישיון לציד בשטח; אדם שבשל צרכים וטרינריים בא במגע עם בעלי חיים מסוכנים ומדביר העובד עם חומרים מסוכנים.

עו"ד לשם טען כי מרשו כבר חצה את גיל 80, ומן הסתם לא עומד באף אחד מהקריטריונים הנ"ל. עצם ההפניה שלו למלא בקשה למתן רישוי נשק מחדש היא פעולה צינית ומכוערת. לדבריו, מדובר באזרח למופת שתרם עשרות שנים מחייו לשיפור יכולותיה הצבאיות של מדינת ישראל, ודווקא כעת, לאחר טראומת 7 באוקטובר, מונעות ממנו הרשויות לשאת נשק.

המבקש החל את שירותו המלא בחיל הקשר בשנת 1962, ולאחר שחרורו נשכר כאזרח מומחה להשבחת האלקטרוניקה בטנקי שוט, שם דאג לכיול מערכות ייצוב התותח שהחזיקו את הקנה "נעול" על המטרה גם בתנועה. בשנת 1965 הצטרף לתעשייה האווירית וסייע בפיתוח מערכות נשק מתקדמות לחילות השדה ולחיל-הים. במלחמת ששת הימים התנדב לגדוד הקשר הפיקודי בדרום על אף פטור רפואי זמני שניתן לו.

עם החלת האמברגו הצרפתי שלאחר המלחמה, סייע המבקש להבריח חמש ספינות שרבורג שנעצרו בנמל, ובהמשך התקין על ספינות סער 3 מערכות מכ"ם ייעודיות, תותחים, מערכות בקרת-אש ומשגרי טילים מתוצרת ישראל. משם עבר לפרויקט הסודי של בניית 12 ספינות סער 4 במספנות ישראל, הדריך את צוותי המספנה ושילב את מערכות הנשק עד השקת הספינה הראשונה.

לאחר מלחמת יום-הכיפורים הוצב ביחידת ההתראה הארצית של הג"א, שמר בלילות במטה היחידה ביפו כשאקדחו חגור ושיגר קודי התרעה למקלטים בעת סכנת תקיפה אווירית.

 

 

במלחמת המפרץ שוב נקרא המבקש לשירות פעיל, הפעם בחליפות אב"כ, עד שחרורו הסופי ב-1992. מאז התנדב המבקש לשמירות במושב מבוא גמלא שברמת הגולן בשל פעילות שב"חים וגניבות רכב באזור.

כאמור, על אף הרקורד הביטחוני החליטו במשרד לביטחון לאומי כי על המבקש לעבור את כל מסלול רישוי הנשק מחדש בגלל גניבת אקדחו. לדברי עו"ד לשם, ההחלטה בלתי-סבירה ומפלה: "מרשי החזיק את הנשק כחוק, עבר את כל הריענונים הנדרשים ונמצא כשיר לחלוטין גם מבחינה רפואית וקוגניטיבית. המשרד לביטחון לאומי לא נתן כל הסבר משכנע לשלילת הרישיון, וההליך שנכפה עליו כעת אינו הגיוני ומהווה ענישה כפולה נגד אדם שהיה קורבן עבירה."

בנובמבר 2023 התקיימה שיחה בין נציגי המשרד למבקש, שאליה הצטרף גם נכדו - לוחם בסיירת גולני - כדי לסייע. אולם השיחה לא הביאה לפתרון או לקידום הנושא, והמשרד לא יצר קשר נוסף עם המבקש עד פברואר 2024, אז הודיע לו כי עליו להתחיל את ההליך מהתחלה.

לדברי עו"ד לשם, הרקע המשפטי להחזקת הנשק על ידי המבקש הוא תבחין שנקבע בעקבות הרפורמה ברישוי כלי-הנשק לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1995. אותה רפורמה נועדה להקשיח את תנאי החזקת הנשק בישראל, אך אפשרה למי שהחזיק נשק ברישיון במשך עשור לפחות לפני הרפורמה להמשיך להחזיק בו, כפוף לחידושים תקופתיים ולבדיקות כשירות רפואיות וקוגניטיביות. המבקש עמד ועומד בכל הדרישות האלו במלואן.

באופן אבסורדי, במשרד לביטחון לאומי הגיבו לפניית עו"ד לשם בעניינו בשתי עמדות סותרות: נציגה אחת טענה, כי אילו היה התושב פונה למשרד בתוך חצי שנה לאחר גניבת נשקו, היה אפשר להאריך את הוראת המעבר, ואילו נציגה אחרת התעקשה, כי עצם הגניבה מבטלת את הרישיון אוטומטית.

עו"ד לשם: "אי אפשר להעניש אדם על גניבה שבוצעה נגדו ולשלול ממנו את זכויותיו הבסיסיות בעקבות מעשה פלילי שהוא הקורבן שלו."

ההליך המשפטי החל ב-2024, אז הגיש עו"ד לשם ערר למנהלת מחוז תל-אביב באגף לרישוי כלי ירייה. לערר צורפו מסמכים מפורטים המוכיחים את הטענות: דו"ח המשטרה, אישורים צה"ליים על שירות מילואים ארוך שנים, צילום רישיון הנשק התקף ואף הצעת אישור רפואי עדכני לשנת 2024 המלמד על כשירותו של המבקש.

לדברי עו"ד לשם, מכל הסיפור נודף ריח כבד של אפליה על רקע גילו המבוגר של המבקש. לדבריו, "המשרד נמנע מלהודות בסיבה האמיתית לשלילה, ולכן מספקים שם נימוקים טכניים או פרוצדורליים." נכון לעכשיו, המבקש ממתין לתגובת השר לביטחון לאומי, בתקווה שהצדק ייעשה והמבקש יקבל בחזרה את רישיון הנשק שלו ללא צורך בבירוקרטיה מיותרת ופוגענית.


עו"ד עמרי לשם leshem-cl.co.il עוסק בדין הפלילי ובדיני צבא.

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן