חיילת שחולה בטרשת נפוצה הוכרה כנכת צה"ל

בית משפט השלום בירושלים, המשמש כערכאת ערעורים על החלטות משרד הביטחון, קיבל לאחרונה ערעור שהגישה חיילת, וקבע כי מחלת הטרשת הנפוצה שבה לקתה בעת שירותה, נגרמה עקב הידבקות בווירוס. בכך שינה בית המשפט את החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, שהכיר רק בחלק ממחלת החיילת. את הערעור הגיש בשמה של החיילת עו"ד יואב אלמגור.

החיילת התגייסה בשנת 2017 בבריאות שלמה, ושובצה למכינת לוחמות וטירונות בבסיס ביסל"א בצומת טללים. השירות התאפיין במעט שעות שינה ובדרישה מתמדת לעלות בסולם המאמצים הפיזיים, בכלל זה מסעות של עשרה ק"מ עם ציוד מלא, שבועות של שהייה בשטח ולינה במדבר. לדבריה, "לעיתים היו מגיעים למאהלים שלנו בשטח בדווים על טרקטורונים וניסו (וגם הצליחו) להפחיד אותנו."

בתצהירה תיארה החיילת שהות ממושכת בשמש, שבועות שלמים של שהייה בשטח עם לינה בשק שינה במדבר, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים ומחסור בתנאי היגיינה בסיסיים. לדבריה, בזמן השהות בשטח סופק לה מזון בקופסאות שימורים, ולא התאפשר לה להתקלח או להחליף בגדים. היא אף נדרשה לישון עם הנעליים והמדים.

כחודשיים לאחר גיוסה לקתה החיילת במחלת חום שלוותה בכאבי ראש חזקים, קושי למקד את הראייה ופריחה קלה בעור שעברה לאחר כשבוע ימים. מצבה לא זיכה אותה בכל הקלה בתנאי שירותה, והיא הונחתה ליטול אקמול בלבד.

לאחר שמצבה החמיר, היא אושפזה במחלקה הנוירולוגית וטופלה בסטרואידים כשלושה חודשים. עם זאת לא חל שיפור במצבה. בדצמבר 2017, לאחר התקף של נימול בצד השמאלי של גופה, אובחנה אצלה מחלת הטרשת הנפוצה. כעבור כחודשיים היא שוחררה משירותה הצבאי.

החיילת הגישה תביעה לקצין התגמולים של משרד הביטחון בבקשה להכיר במחלתה כפגיעה עקב שירותה הצבאי, אולם תביעתה התקבלה רק באופן חלקי. משרד הביטחון הכיר באחריותו רק לרבע מנכותה.

על כך הוגש הערעור. לערעור צורפה חוות דעת רפואית של מומחית בנוירולוגיה, שקבעה כי גורם סביבתי בעל משמעות להופעת טרשת נפוצה הוא מחלות חום ויראליות, ובעיקר וירוס EBV. לדבריה, אין עדות לחשיפת החיילת לווירוס בטרם שירותה הצבאי, וסביר כי נחשפה אליו במהלך השירות וכי הדבר הביא להתפרצות המחלה. מחלות ילדותה טופלו באנטיביוטיקה, המלמדת על מחלות חיידקיות ולא ויראליות.

מנגד, משרד הביטחון הציג שלוש חוות דעת של מומחה מטעמו, שבחוות דעתו האחרונה הניח כי החיילת סבלה ממחלות חום מספר פעמים בילדותה, עוד לפני גיוסה. בכך, לדבריו, פוחתת הסבירות שהחשיפה לווירוס EBV אירעה דווקא במהלך השירות.

בית המשפט מתח ביקורת על המומחה מטעם משרד הביטחון, על שהחליף גרסאותיו ללא הסבר מספק. בחוות דעתו הראשונה ציין המומחה, כי קיימים דיווחים בספרות הרפואית על חשיפה לווירוס EBV כגורם למחלת הטרשת, ולכן ביקש לבצע לחיילת בדיקת נוגדנים לנגיף.

לאחר שהבדיקה נמצאה חיובית ולימדה על חשיפה לווירוס, הוציא המומחה חוות דעת מתקנת, ובה טען כי וירוס EBV שכיח מאוד באוכלוסייה, ולכן אין ודאות שהחיילת נחשפה אליו במהלך שירותה הצבאי.

צילום: נתן פלייר, ויקיפדיה

המומחה העריך כי תרומת החשיפה לנגיף EBV להתפרצות המחלה בחיילת היא בשיעור של רבע בלבד, ועל כן יש להכיר באחריות של משרד הביטחון לנכותה של החיילת ברבע בלבד.

השופטים ציינו, כי "ההחלטה להעמיד את שיעור ההכרה על רבע כאמור לא הוסברה, וסביבה נותרו סימני שאלה לא מעטים... עדותו של מומחה משרד הביטחון הייתה רצופה בסתירות והותירה רושם בלתי אמין."

השופטים התייחסו למחקר עדכני משנת 2022 המלמד כי חשיפה לווירוס EBV מעלה את הסיכון ללקות בטרשת נפוצה פי 32. למרות שמומחה משרד הביטחון הזכיר את ממצאי המחקר, הוא לא שינה את חוות דעתו, והמשיך לטעון כי החיילת לא לקתה בטרשת נפוצה בשל שירותה הצבאי.

לדבריו, באותו מחקר נקבע, כי הזמן החציוני ממועד ההדבקה בווירוס ועד להתפתחות המחלה הוא 5 שנים. במקרה של החיילת מדובר בפער של שבועות ספורים בלבד בין המחלה הוויראלית שבה לקתה לפרוץ הטרשת הנפוצה, ועל כן אין זה סביר שמחלה ויראלית זו אחראית למחלתה הכרונית.

מנגד טענה המומחית מטעם המערערת, כי מדובר בנתון חציוני, וכי במקרים חריגים נצפתה לקות בטרשת נפוצה סמוך להידבקות בווירוס EBW - קביעה שלה הסכים גם מומחה משרד הביטחון.

בית המשפט ציין, כי אילו הייתה החיילת נבדקת בבדיקה סרולוגית בעת שירותה, בזמן שחלתה והופיעה הפריחה, היה אפשר לדעת בוודאות אם המחלה הוויראלית התרחשה באותו מועד. בנקודה זו קבעו השופטים, כי מניעת בדיקה סרולוגית מהחיילת סמוך לפרוץ המחלה, גרמה לה נזק ראייתי והקשתה עליה להוכיח את טענתה.

לאחר שמיעת העדויות והראיות, קבעו השופטים: "לא מצאנו ולו הנחה אחת מתוך הנחותיו של מומחה משרד הביטחון שיש בה כדי לתמוך בקביעתו בעניין היקף זכאותה של המערערת להכרה, ולהעמדה בשיעור של רבע דווקא. יותר מכול נראית קביעה זו כקביעה אקראית, שמאחוריה לא עומד כל רציונל... יש לקבוע כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה של המערערת בטרשת נפוצה לבין האירוע הזיהומי הוויראלי שממנו סבלה בתחילת שירותה הצבאי ברמה המתקבלת על הדעת."

בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי ערעורה של החיילת מתקבל במלואו, והוכח קשר סיבתי מתקבל על הדעת בין מחלת הטרשת הנפוצה שבה חלתה לבין הווירוס שאליו נחשפה במהלך שירותה עקב תנאי שירותה.

עו"ד יואב אלמגור שייצג את החיילת מסר בתגובה לפסק הדין: "פסק הדין חשוב, ומכיר בקשר הסיבתי בין תנאי השירות הצבאי להתפרצות טרשת נפוצה עקב מחלה ויראלית. פסק הדין יאפשר לבסס תביעות של חיילים נוספים במקרים דומים, וייתכן שישפיע על מדיניות משרד הביטחון בתחום זה."

עו"ד יואב אלמגור www.almagorlaw.co.il מייצג נפגעי גוף, נכי צה"ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.