הכרה מאוחרת בפוסט טראומה של לוחם

צנחן משחרר ירושלים הוכר כנכה צה"ל לאחר 56 שנה, ורק לאחר מותו. פוסט-טראומה קשה ממלחמת ששת הימים הביאה להכרה מאוחרת בנכותו הצה"לית כמעט שנה לאחר פטירתו. הלוחם סבל עשרות שנים מסיוטים וזיכרונות קשים. כעת תובעת אלמנתו הכרה כאלמנת צה"ל בשל פטירתו שנגרמה מעישון כבד, שמקורו לטענתה בטראומות השירות הצבאי.

את המנוח ואת אלמנתו מייצג עו"ד יואב אלמגור, המתמחה בתביעות להכרה בנפגעי מערכת הביטחון ומימוש זכויותיהם באגף השיקום. לדבריו, בעקבות חוויות קשות במלחמת ששת הימים, כאשר שירת כחבלן ופינה מוקשים בעיר העתיקה בירושלים, החל הלוחם לסבול מסימפטומים חמורים של פוסט-טראומה.

על פי תצהירו של הלוחם, שצורף לתביעתו להכיר בו כנכה צה"ל, הוא התגייס לצה"ל בשנת 1958 כלוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני, עם פרופיל צבאי 97. לאחר שחרורו שובץ כחבלן ביחידת הנדסה קרבית והמשיך לשרת במילואים, שבמסגרתם השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. במלחמות אלה נחשף למראות זוועה והשתתף בקרבות עקובים מדם שבהם איבד לא מעט חברים לנשק.

באותה תקופה נחשף למראות קשים של חברים שנהרגו ונותרו מוטלים בשטח. הרגע הקשה ביותר בעבורו, כפי שתיאר בתצהיר, היה כאשר חברו הקרוב נהרג מירי כוחות ירדניים בעודו עומד לצידו ממש. אותו אירוע הותיר בו צלקת נפשית שהכבידה עליו כל חייו.

לדברי עו"ד אלמגור, על אף ההידרדרות המתמדת במצבו הנפשי, רק בשנת 2013 החליט הלוחם להגיש בקשה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. הבקשה באה בעקבות שידורים וכתבות לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, שחשפו אותו מחדש לזיכרונות מחרידים וגרמו בכי מתמשך ותסמינים של דיכאון.

לעדותו ולעדות אישתו, הוא החל להוציא מארגזים תעודות צבאיות ישנות, לתלות אותן בביתו ולדבר ללא הפסקה על חוויות הקרב. בשלב זה שבו אליו בעוצמה זיכרונות האימה, והוא החל לסבול סיוטים חמורים, התקפי חרדה ודיכאון מתמשך. לדברי האלמנה, עם התדרדרות מצבו הנפשי של בעלה הוא נהפך למעשן כבד, המדליק סיגריה בסיגריה, וכמעט שלא אכל, תוך הזנחת בריאותו.

הלוחם כתב בתצהירו: "הלחימה באותן המלחמות הייתה קשה מנשוא. הפחד ממוות ומפגיעה גופנית היה נורא, והמחשבות על ילדיי ואישתי אשר ממתינים בכיליון עיניים לבואי היא שהדהדה במוחי ללא הרף. לא אשכח את התמונה הקשה והבלתי נשכחת ממלחמת ששת הימים, שבה חברי יוסי נהרג מהכוחות הירדנים בעודו עומד ממש לידי. במרוצת השנים המשיכו ללוות אותי החוויות הקשות מאותו יום 'שחור', שאף העפילו על כל הקרבות וכל הזיכרונות הקשים כל כך."

בהמשך תצהירו תיאר כיצד ניסה במשך שנים להדחיק את הטראומות ולשדר כלפי חוץ עסקים כרגיל, אך כשהגיע לגיל פרישה, הזיכרונות חזרו בעוצמה, פגעו קשות בתפקודו היומיומי ולא הרפו ממנו.

לאחר התפרצות הלם הקרב והגשת הבקשה להכיר בלוחם כנכה צה"ל, הוא החל בטיפול נפשי מקצועי מארגון נט"ל, ובו־בזמן החל בטיפול תרופתי, אולם התרופות שנטל הסבו לו תופעות לוואי קשות. לימים התברר, כי השימוש בתרופות הפסיכיאטריות החמיר את מצבו הנפשי ותרם להתעוררות מאניה דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).

משרד הביטחון עיכב את מתן החלטתו בטענה שדרושים לו עדים להוכחת נוכחות המערער באירועים שתיאר. המערער ניסה זמן רב להגיע אל חבריו ליחידה, ואולם הם נפטרו, וחלקם היה במצב קשה שלא אפשר קבלת עדות.

שנים לאחר הגשת התביעה התדרדר מצב בריאותו, והוא נפטר בשנת 2023.

למרות שאת תביעתו להכרה הגיש בשנת 2013, רק באוגוסט 2024, כשנה לאחר מותו ולאחר פניות רבות, הכיר משרד הביטחון בפגיעה הנפשית של המנוח, ובלי לבדוק אותו.

ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון התכנסה להכריע בעניינו. בדיון נכחו בנו של המנוח ועורך הדין יואב אלמגור, אשר תיארו מציאות חיים קשה, רצופה בסבל מתמשך, שבו היה נתון התובע בעשורים האחרונים של חייו.

מומחה בפסיכיאטריה קבע בחוות דעתו, כי התובע סבל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) חמורה, שבעקבות הטיפול התרופתי שקיבל, אשר נועד להקל את תסמיני הדיכאון, התפרצה אצלו הפרעה נפשית נוספת, והיא הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית.

הוועדה ציינה בהחלטתה, כי שתי ההפרעות אוחדו לסעיף נכות אחד, מתוך כוונה לא ליצור כפל נכות, אך יחדיו הן שיקפו מצב נפשי חמור במיוחד. הוועדה החליטה להכיר בתובע כנכה צה"ל בדרגת נכות של 50%, רטרואקטיבית משנת 2013 ועד מותו ב-2023. בהחלטתה הודגש הקשר הישיר בין האירועים הקשים בשירות הצבאי לבין ההתדרדרות הנפשית והפיזית של התובע.

לדברי עו"ד אלמגור, בעבר התקבלו תביעות שהגיש בשם נכים, או למרבה הצער בשם משפחות חיילים שנפטרו בשל עישון. בתביעות אלה התבסס עו"ד אלמגור על המחקר הרפואי, המלמד שאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מסוג זה, נוטים לטיפול עצמי ומגבירים את השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ממכרים.

לדבריו, בתי המשפט קיבלו לא אחת את הטיעון שהתופעות המאפיינות נפגעי פוסט טראומה כוללות עישון אינטנסיבי. לנפגע עצמו אין משאבים נפשיים להפסיק לעשן על אף שהוא יודע כי העישון מזיק לבריאות.

בימים אלה הגיש עו"ד אלמגור פנייה למשרד הביטחון בשם אלמנת הלום הקרב להכיר בה כאלמנת צה"ל, בטענה כי פטירתו נגרמה ישירות מנכותו הנפשית, אשר הובילה לעישון כבד ולפטירתו. לטענת עו"ד אלמגור, ההתמכרות לעישון, שהחלה בעקבות סבל נפשי חריף, גרמה למצבו הקשה שהביא למותו. לדבריו, משום שמותו קשור לנכותו הצבאית, יש להכיר בו כחלל צה"ל, ולהכיר באלמנתו כאלמנת צה"ל.

אם תתקבל התביעה, האלמנה צפויה לקבל תגמולים חודשיים של כ־12,000 ש"ח ומעטפת סוציאלית רחבה. "יש בכך כדי לפצות ולו במעט על ההקרבה הגדולה של האלמנה לאורך השנים שבהן טיפלה בבעלה, ובלי שמשרד הביטחון נשא באחריות לפגיעה במלחמות."

עו"ד יואב אלמגור www.almagorlaw.co.il מייצג נפגעי גוף, נכי צה"ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון, של הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.