רובוטים דמויי אדם לצבא הסיני

יותר מ־12,000 בני אדם השתתפו בסוף חודש אפריל במרוץ חצי מרתון חסר תקדים בבייג'ינג לצד 21 רובוטים דמויי אדם. הזוכה במקום הראשון היה רץ שייצג את אתיופיה, אך את עיקר תשומת הלב משך הרובוט Tiangong Ultra שהשלים את המרוץ בקצב מרשים של שעתיים ו־40 דקות, ללמד על התקדמות מפתיעה בטכנולוגיית הרובוטיקה הדמוית-אנוש.

הישג זה הוא רק רמז לעתיד שמתקרב במהירות, שבו רובוטים לא רק ירוצו אלא גם יילחמו לצד בני אדם. הדחיפה הסינית לפתח רובוטים דמויי אדם נובעת משילוב של יוזמות מדיניות, שיפורים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית ותחושת הדחיפות האסטרטגית מול אתגרי הביטחון של סין.

במרכז השינוי עומדת התובנה של חוקרים ומהנדסים שללא גוף פיזי אי אפשר לפתח בינה מלאכותית או ממוחשבת אמיתית. הרעיון מקבל ביטוי במודלים מתקדמים של בינה מגולמת (Embodied AI). אלה כוללים יכולות של זיהוי תמונה, עיבוד שפה וחיישנים המדמים את תנועות הגוף האנושי. חידושים כגון "מדיניות דיפוזיה" מאפשרים לרובוטים ללמוד מהר יותר ולקבל החלטות מתוך אינטואיציה סיבתית ולא רק מתוך חישוב מתמטי.

הממשל הסיני סימן את תחום הרובוטים הדמויי-אדם כיעד אסטרטגי. משרד התעשייה הסיני הוציא הנחיות לפיתוח הרובוטיקה האנושית, ויוזמות כגון מרכז החדשנות Tiangong בבייג'ין, בהובלת UBTECH, כבר מציגות יכולות מתקדמות כגון ריצה במהירות 12 קמ"ש, תמרון בשטחים מורכבים וממשקי שליטה פתוחים לקהילת מפתחים.

מבחינה צבאית, רובוטים כאלה עשויים לספק שלושה יתרונות עיקריים בעיני חוקרים צבאיים בסין: ורסטיליות, היכולת לתפקד במרחבים אנושיים כגון ערים או מפעלים; מדרגיות, אפשרות לפרוס מאות ואלפי יחידות בתצורת נחיל כמו ברחפנים ויכולת הישרדות ועמידות טכנית - תפקוד לצד חיילים, הסחת אש ואף הקרבה עצמית כדי לצמצם אבדות אנושיות.

עם זאת קיימים אתגרים מהותיים: אמון במערכות האוטונומיות בלחימה, חשש מפריצה או "מרד רובוטים", קושי לבצע פעולות פשוטות שמובנות לאדם אך לא למכונה ופערים באיכות החומרה לעומת מתחרים בינלאומיים.

סין מובילה כיום כ־63% משרשרת האספקה הגלובלית של רובוטים דמויי אדם, אך הקרב האמיתי על עתיד השדה הקרבי רק מתחיל. אם לא תהיה השקעה נרחבת גם במדינות אחרות במחקר, באתיקה, בחומרה ובאבטחת מידע, הדור הבא של לוחמים לא-אנושיים עשוי לשרת אינטרסים שאינם אוניברסליים.

לפרטים נוספים