אירופה בונה מקלטים

בעקבות המלחמה באוקראינה, מדינות רבות באירופה חוזרות להשקיע בהגנה אזרחית, בכלל זה מקלטים תת־קרקעיים, מבנים מחוזקים ותשתיות לשימוש כפול.

שוודיה משפצת מקלטים בבתי ספר

בפרויקט בנייה של בית הספר החדש ע"ש אליאונורה (Eleonoraskolan), בהשקעה של 593 מיליון קרון שוודי (כ־55 מיליון דולר), נשמרו שני מקלטים משנות ה־70 במסגרת תכנון וביצוע של חברת ארקונה (Arcona) מקבוצת הבנייה ויידקה (Veidekke) הנורווגית. המקלטים מחוברים למבנה החדש בתת־קרקע, וצפויים לשרת 915 תלמידים. מדובר במבנים פעילים המחוברים לרשתות החשמל והמים ומיועדים לשהייה ממושכת בעת חירום.

בשוודיה יש כ־64,000 מקלטים -הכמות הגבוהה בעולם, אולם מאז סוף המלחמה הקרה כמעט לא נבנו מקלטים חדשים. המקלט האחרון נבנה ב־2002. בעקבות המלחמה באוקראינה הקצתה המדינה 100 מיליון כתר בשנת 2023 לבדיקת כשירותם של המקלטים הקיימים, שנועדו להיות מוכנים להפעלה תוך 48 שעות.

גרמניה משקמת מקלטים

בגרמניה, שבה עד לאחרונה התחזק הרעיון שאין צורך להיערך למלחמה, נרשמה תפנית חדה. המדינה מקדמת תוכנית חירום לשיקום והרחבה של רשת המקלטים. כעת יש רק 580 מקלטים פעילים משנות המלחמה הקרה, עם כיסוי אוכלוסייה של 0.5% בלבד. לשם כך מתוכנן תקציב של עשרה מיליארד אירו לארבע השנים הקרובות ו־30 מיליארד עד סוף העשור.

עבודות רבות יוקדשו לחיזוק מבנים קיימים כגון תחנות רכבת תחתית, חניונים ומנהרות. אלה יותאמו לשהייה ממושכת עם דלתות עמידות לפיצוץ, מערכות סינון אוויר, חשמל חירום ומאגרי מים. גם מבני ציבור יקבלו מרתפים מחוזקים.

בד בבד גרמניה השעתה את מגבלת התקציב החוקתית ("בלם החוב") כדי לאפשר השקעה בהגנה אזרחית, סייבר ותשתיות קריטיות. מ־2026 צפויים להתפרסם מכרזים לעבודות תכנון, חיזוק מבני, התקנת מערכות חיים ותשתיות תקשורת מאובטחות. חלק מהמיזמים יבוצעו כשותפויות ציבוריות־פרטיות, תוך גיוס מימון ממנגנוני האיחוד האירופי או נאט"ו.

פולין והמדינות הבלטיות משקיעות בהגנה

פולין, שנהפכה למובילה בהוצאה ביטחונית בנאט"ו (4.12% מהתוצר המקומי בשנת 2024), מפנה חלק ניכר מכספי ההתאוששות מהקורונה - 26 מיליארד זלוטי (7.0 מיליארד דולר) למימון של מקלטים, כבישים צבאיים וצירי לוגיסטיקה. המדינות הבלטיות הצמודות לגבול הרוסי (אסטוניה, לטביה, ליטא) מקדמות את יוזמת קו ההגנה הבלטי (Baltic Defense Line), הכוללת חיזוק גשרים, שדרוג נתיבי תנועה ותכנון תשתיות צבאיות בגבולות המזרחיים.

השלכות על ענף הבנייה והתשתיות

השינוי במערך האיומים הביא לשילוב שקט של דרישות ביטחוניות במכרזים אזרחיים. פרויקטים ציבוריים כגון תחבורה, מוסדות חינוך או מבני ציבור כוללים כעת אלמנטים של אבזור ואזורי חירום: חניונים תת־קרקעיים מחוזקים, מערכות אוורור ייעודיות, שילוט חירום וביקורות עמידות מבנית. קבלנים וספקי ציוד בתחומים כגון בטון מחוזק, בידוד ואיטום, מערכות סינון אוויר ופתרונות בקרה דיגיטליים, עשויים למצוא הזדמנויות חדשות. גם חברות טכנולוגיה לתחום הבנייה, עם דגש על ניהול נכסים וניטור מרחוק, יזכו לעניין מצד הרשויות.

מקלטים תת־קרקעיים הם העתיד

אם בעבר מקלטים תת־קרקעיים נחשבו מיושנים, כיום הם שוב נעשים רלוונטיים, כתגובה מציאותית לאיומים המתהווים. "המטרה שלנו היא לא לעורר פחד אלא להתכונן באחריות", אמר לאחרונה רלף טיסלר (Ralph Tiessler), ראש סוכנות ההגנה האזרחית הגרמנית. בכל אופן, חידוש מקלטים ותכנון תשתיות חירום שוב נעשו חלק אינטגרלי מהנוף האורבני והתקציבי של אירופה.

לפרטים נוספים

אילוסטרציה. בונקר בשוודיה