היערכות לפריסת כלי שיט בלתי מאוישים
לאחר סבבים ממושכים של ניסויים ואבות־טיפוס, חיל הים האמריקני נערך לפריסה מבצעית של שני כלי שיט בלתי מאוישים בעלי דחק בינוני כבר במהלך השנה, ואף שילוב אחד מהם בקבוצת תקיפה של נושאת מטוסים.
קפטן גארט מילר (Gareth Miller), מפקד קבוצת פיתוח, ציין כי שני הכלים, סי האנטר (Sea Hunter) וסיהוק (Seahawk), לא יהיו עוד כלי ניסוי ויפעלו בשליטה מלאה של הצי, ישויכו לכוחות השטח ויוכלו לצאת לפעילות מבצעית של ממש. אחד מהם צפוי להיפרס עם קבוצת תקיפה של נושאת מטוסים בשנת 2026, אם כי הוא לא ציין באיזה כלי או באיזו קבוצה מדובר. על פי הדיווחים בתקשורת, הכלי המיועד לכך הוא סיהוק.
מילר מסר כי חיל הים מתכנן להקים שלוש יחידות USV במסגרת "פיקוד ראשוני", שיאפשרו התפתחות הדרגתית בד בבד עם הרחבת השימוש בטכנולוגיות בלתי מאוישות. בטווח הארוך, לדבריו, יוקמו שייטות USV מבצעיות בכל אחד מהציים. עד שנת 2027 צפוי הצי להחזיק 11 כלי MDUSV, ומספרם אמור לגדול ליותר מ־30 עד שנת 2030.
שני הכלים מיוצרים על ידי חברת ליידוס (Leidos) ושימשו עד כה כאבות־טיפוס מובילים בתרגילים של חיל הים. סי האנטר פותח תחילה במסגרת תוכנית של המרכז הטכנולוגי של הצבא (DARPA) ככלי בלתי מאויש לאיתור צוללות ולמשימות חישה. על בסיס לקחים שנאספו מתרגילים, העניק חיל הים חוזה לפיתוח סיהוק עוד ב־2017. כלי השיט נמסר לצי בשנת 2021.
בחיל הים מציינים, כי הכלים הבלתי מאוישים צפויים לחזק מגוון רחב של משימות ימיות, מפעילות נגד מוקשים, דרך תקיפות קינטיות ועד משימות מודיעין, סיור ותצפית. עם זאת נציגי הצי מודים, כי עדיין נדרשת עבודה בגיבוש תפיסות הפעלה ייעודיות.
לדברי בכירים, כלי שיט בלתי מאוישים יהיו חלק מהותי מסך ההדחק של הצי בשנים הבאות, בכלל זה במסגרת חזון "צי הזהב" העתידי. עם זאת מודגש, כי הכלים הבלתי מאוישים נועדו להשלים את כלי השיט המאוישים, לא להחליפם.
