טכנולוגיות בשירות הלחימה

הלחימה במלחמת חרבות ברזל מושפעת באופן בלתי נמנע מהתקדמות הטכנולוגיות. המכשול המרכזי בין עזה לישראל, גדר המערכת, הייתה מבוססת על טכנולוגיות חדשניות. השלמת המכשול הסתיימה בסוף שנת 2021. כחלק ממסקנות מבצע "צוק אין" בשנת 2017, החלו בעבודות בנייה שנמשכו שלוש שנים וחצי ונהפכו לאחד הפרויקטים המורכבים אי פעם במשרד הביטחון. בדצמבר 2023 נחתמה השנה הראשונה מאז שהסתיימה בניית המכשול בגזרת עזה. באתר פיקוד הדרום מצוטט בכיר באוגדה אשר אמר סמוך לאחר השלמת בניית הגדר: "המכשול נועד היא להעניק מרחב אבטחה נוסף ולהקשות את האפשרות של חדירה לשטח ישראל."

למצער, ב-7 באוקטובר 2023, בשבת השחורה, נוכחנו לדעת שהמכשול רווי הטכנולוגיה לא עמד בפני התקפת הפתע של מחבלי חמאס. לצד האכזבה, הטכנולוגיות שקיימות לצד אחרות שנמצאות בפיתוח, נועדו לעתיד בטוח יותר, וגם יכולות לחימה מבוססות טכנולוגיות, למשל ללחימה בשטח בנוי או נטרול מטענים, יכולות להציל חיים של חיילים רבים.

גדר המערכת בין ישראל לרצועת עזה כוללת מספר אלמנטים. הראשון בהם הוא "שעון חול", גדר משוכללת בגובה שישה מטרים. למרות שזו הגדר הקרובה ביותר לישראל, היא למעשה האלמנט האחרון בקומפלקס המכשול. בדיוק מתחתיה, בעומק האדמה, ניצב מנגנון הגנה נוסף מפני מנהרות. אלמנט זה כולל קיר בטון אינדיקטיבי וחומת בטון שמגיעה לעומק ובעלת יכולות טכנולוגיות לאיתור מנהרות. על פי אתר פיקוד דרום, רכיבי המכשול ממשיכים: צירי רכב ורק"ם, סוללת עפר בגובה ממוצע של חמישה מטרים שמקשה גם היא את המעבר, עמדות צלפים, תצפיות ולבסוף גדר "הוברס" - הגדר האחרונה והקרובה ביותר לשטח עזה. כל המרחב בין גדר שעון חול לבין גדר הוברס מכונה "ספארי".

אז מה יש לטכנולוגיה להציע כדי לשפר את זה? טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) מבטיחות לחולל מהפכה באבטחת הגבולות, ומבטיחות אמצעים יעילים ויזומים יותר למניעת חדירות לא מורשות. השינוי הטרנספורמטיבי הזה בהגנה על הגבולות מגיע כאשר ממשלות ברחבי העולם פונות יותר ויותר לאלגוריתמים מתקדמים ולטכניקות למידת מכונה כדי להגן על הגבולות שלהן.

שימוש בבינה מלאכותית

מעקב אוטומטי: ניטור בזמן אמת וזיהוי אנומליות: אחת ההתקדמויות בעלות המשמעות הרבה ביותר באבטחת גבולות היא מעקב אוטומטי מונע בינה מלאכותית. באמצעות ניטור בזמן אמת של הזנות וידאו ממצלמות ומזל"טים, בינה מלאכותית יכולה לזהות במהירות פעילויות ואנשים לא מורשים באזורי הגבול. היכולת של הטכנולוגיה ללמוד דפוסים נורמליים ולזהות חריגות כגון מעברים לא מורשים או פעילויות חשודות, מתגלה כבעלת ערך רב. בינה מלאכותית מצטיינת גם בעיבוד תמונות תרמיות וראיית לילה, שבזכותם היא אפקטיבית גם בלילה ובמזג אוויר קשה, תנאים שבהם שיטות המעקב המסורתיות עלולות להתערער.

אנליטיקה חזויה: ציפייה לאיומים עתידיים: היכולות של בינה מלאכותית לזהות תבניות ומודלים חזויים, גם היא משנה את המשחק. על ידי ניתוח נתונים היסטוריים, בינה מלאכותית יכולה לזהות דפוסים של מעברים בלתי חוקיים, נתיבי הברחה ופעילויות בלתי חוקיות אחרות. יכולת חיזוי זו מאפשרת אמצעים יזומים, ואלה מאפשרים לאנשי אבטחת הגבולות לצפות ולמנוע חדירות עתידיות פוטנציאליות או פעילויות בלתי חוקיות.

מערכות תגובה אוטומטיות: פעולה מהירה בזמן אמת: בינה מלאכותית משפרת את אבטחת הגבול על ידי הפעלת התראות בזמן אמת כדי להודיע לסוכני סיור הגבול על איומים פוטנציאליים או פעילויות לא מורשות. אפשר לפרוס מל"טים ורובוטים אוטונומיים המופעלים על ידי AI כדי לנטר פריצות באופן אוטונומי, לעקוב אחריהן ולהגיב להן תוך צמצום ניכר של זמני התגובה ושיפור האבטחה הכוללת.

זיהוי פנים וביומטריה: הבטחת אימות זהות: אימות זהות קריטי במעברי גבול, ולבינה מלאכותית יש תפקיד מכריע גם כאן. באמצעות זיהוי פנים וטכנולוגיות ביומטריות אחרות, AI יכולה לאמת במהירות ובדייקנות את זהותם של אנשים שחוצים גבולות. היא גם יכולה לבדוק אוטומטית אנשים מול רשימות מעקב כדי לזהות מבוקשים או חשודים ובכך לשפר עוד יותר את האבטחה.

היתוך נתונים ומודעות למצב: תצוגה מקיפה: היתוך נתונים רב חיישני - יכולת ייחודית ל-AI - מאפשר שילוב נתונים מכמה חיישנים כגון מצלמות, מכ"מים וסונרים. ראייה מקיפה זו של מצב הגבול מספקת לאנשי הביטחון מודעות מצבית בזמן אמת ומאפשרת להם לקבל החלטות מושכלות ולהגיב ביעילות.

אבטחת גבולות: דוגמאות ליישום AI באבטחת גבולות קיימות ברחבי העולם. לאורך הגבול בין ארה"ב למקסיקו נחקרו מל"טים לזיהוי פנים ומעקב אוטונומי כדי לחזק את האבטחה. באירופה, סוכנות משמר החופים והגבולות האירופית (Frontex) רותמת בינה מלאכותית ולמידת מכונה לאבטחת גבולות משופרת, כולל שימוש ברחפנים ומערכות מעקב אוטומטיות. באזורים מועדים לעימותים כגון רצועת עזה, ישראל פרסה מערכות מעקב מתקדמות, כולל חיישנים המופעלים על ידי בינה מלאכותית ומזל"טים אוטונומיים, כדי לנטר ולאבטח את גבולותיה. לאורך גבול הודו-פקיסטן הוצעו ונפרסו באזורים מסוימים מערכות מעקב מבוססות בינה מלאכותית, כולל גידור וחיישנים חכמים, כדי לזהות ולמנוע מעברים לא מורשים. באזור המפורז הקוריאני (DMZ) נפרסו מערכות מעקב המופעלות על ידי בינה מלאכותית, בכללם רובי זקיף אוטונומיים המסוגלים לזהות ולהגיב לפריצות באופן אוטונומי.

לא על הגדר לבדה

הטכנולוגיות מתפתחות כבר שנים רבות גם בכל מה שקשור ללחימה. נוף הלוחמה המודרנית מתפתח בקצב מהיר, מונע על ידי התקדמות טכנולוגית ברובוטיקה צבאית. מדינות ברחבי העולם מפתחות ופורסות מגוון רחב של רובוטים קרביים, ומעצבות מחדש את הדרך שבה הכוחות המזוינים פועלים ומגנים על האינטרסים שלהם. כאן אנו מתעמקים בהתפתחויות האחרונות בתחום זה ובמגמות המתפתחות שמעצבות את עתיד הלוחמה. מארצות הברית ועד דרום קוריאה, אסטוניה וישראל, מדינות מאמצות את הפוטנציאל של רובוטים קרביים למטרות צבאיות. הנה כמה דוגמאות בולטות:

ארה"ב: ארה"ב הציגה מגוון רובוטים קרביים, בהם Dragon Runner, PackBot וקנטאור, המועסקים לסיור, לסילוק מטעני חבלה ולפעולות עירוניות. צבא ארה"ב בודק גם תצורות משולבות של רובוטים ובני אדם כגון הכלב הרובוטי Vision 60.

דרום קוריאה: דרום קוריאה פרסה את רובוט הזקיף SGR-A1, רובוט מאבטח באזור המפורז הקוריאני, והציגה את יכולתו לפעולה אוטונומית.

אסטוניה והולנד: כלי הקרקע הקרבי הבלתי מאויש (UGV) THeMIS - מערכת חי"ר היברידית מודולרית - מסוגל לירות כדורי מקלע או טילים ונפרס במשימות נגד התקוממות.

ישראל: מטוסי הגארדיום וה-Avantguard של ישראל מספקים יכולות תצפית ויירוט מטרות באופן אוטונומי ומופעלות מרחוק. DOGO, רובוט לחימה טקטי חמוש באקדח גלוק 9 מ"מ, משמש את הכוחות המיוחדים וצוותי SWAT.

לקראת אוטונומיה

השימוש ברובוטיקה ביישומים צבאיים אינו חדש, אבל ההתפתחויות האחרונות מדגישות שינוי ממשי לעבר מערכות אוטונומיות ואוטונומיות למחצה. רובוטים אלו נועדו לבצע מגוון רחב של תפקידי לחימה, כולל משימות חילוץ, פירוק מנשק, תמיכה באש, סיור ותמיכה לוגיסטית. לחימה בשטח מסובך כגון רצועת עזה יכולה לשמור על חייהם של לוחמים רבים באמצעות טכנולוגיות. ההתקדמות האחרונה ברובוטים קרביים מדגישה את החשיבות הגוברת של טכנולוגיית רובוטיקה בלוחמה מודרנית.

הנה כמה דוגמאות בפיתוח:

ניסויים של Milrem Robotics מדגימים את היכולות של רכב THeMIS 4.5 בניסויים, ומשכו פקידים צבאיים מיותר מ-20 מדינות. הניסויים הדגישו את הפוטנציאל של UGVs בשטחים מגוונים.

יוזמת Replicator של צבא ארה"ב שואפת לפרוס אלפי מערכות נשק אוטונומיות בתגובה לאיומים מתעוררים, במיוחד מסין. שיתוף הפעולה עם מגזרי הביטחון והטכנולוגיה הוא לב ליבה של יוזמה זו.

הדור הבא של כלי רכב קרביים (NGCV): צבא ארה"ב הציג את כלי הרכב הקרביים החדשים ביותר שלו כחלק מיוזמת NGCV, השואפת לשלב בינה מלאכותית ואוטונומיה בכלי רכב קרקעיים צבאיים.

ארה"ב פועלת לפיתוח רובוט לחימה טקטי, Xena 5.0, המייצג עידן חדש במבצעים צבאיים: מערכות לחימה בלתי מאוישות. רובוטים אלה נמצאים בחזית שדות הלחימה האוטומטיים.

כלי קרב רובוטיים (RCV): צבא ארה"ב בוחן מגוון כלי רכב קרביים רובוטיים, מקלים ועד כבדים, כדי לחקור אפשרויות מבצעיות חדשות ולשפר את טקטיקות הלחימה.

הלוחם דוגו

אחד הפיתוחים המעניינים הוא דוגו (DOGO) שפיתחה General Robotics של ישראל, ואשר התגלה כנכס לחימה טקטי קומפקטי ורב-תכליתי. פלטפורמה רובוטית מתקדמת זו נועדה לסייע לצוותי לחימה לנווט בסביבות מבצעיות מאתגרות תוך מתן מגוון של תכונות ויכולות מתקדמות. התכונה הבולטת של רובוט DOGO היא הגודל הקומפקטי והניידות שלו, עם משקל כולל של 12 ק"ג בלבד (26.5 פאונד). עיצוב קל משקל זה מקל את התחבורה והתמרון, ומאפשר לו להצטיין בתרחישים תפעוליים מגוונים.

DOGO מצויד באקדח גלוק 26 טעון במלואו. הרובוט יכול להתחבר במהירות ובדייקנות למטרות. מנגנון כספת/זרוע נשלט מרחוק מבטיח את בטיחות המפעיל. עם 14 מחסניות ברשותו, המפעילים הוכיחו את יכולתו של הרובוט לירות חמישה כדורים בשתי שניות בלבד, מה שהופך אותו לנכס אדיר במצבים עם הימור גבוה.

מלבד היכולות הקטלניות שלו, לרובוט אפשר לחבר מכשירים לא קטלניים. אלה כוללים מודול תרסיס פלפל המותקן על מסילות והמספק למפעילים כלים חשובים להורדת הסלמה ושליטה בקהל.

הניידות של DOGO היא נכס מרכזי, המאפשר לו לנווט במדרגות ולחצות שטח מאתגר. זריזות זו הופכת אותו למתאים במיוחד לפעולות עירוניות ופנימיות שבהן הרבגוניות היא מעל הכול. לרובוט שמונה מצלמות המספקות תצוגה מתמשכת של 360 מעלות סביב הרכב. שתי מצלמות נוספות משקפות ראייה של הנשק והמטענים. חבילת מעקב מקיפה זו משפרת את המודעות למצב ודיוק המיקוד. כדי להבטיח פעולות מאובטחות ואפקטיביות, הרובוט כולל אודיו דו-כיווני ותקשורת מוצפנת. יכולות אלו מקלות את השליטה במטען ובנשק ומאפשרות התערבות במצבים שבהם יש בני ערובה.

העיצוב של DOGO מאפשר לו למלא תפקידים מבצעיים מרובים, משרת כסקאוט ועד מנהל משא ומתן של בני ערובה או מגיב ראשון במפגשים קטלניים במתח גבוה. הרבגוניות הזו הופכת אותו לכלי בעל ערך רב בעבור אנשי אכיפת החוק ואנשי הצבא.

לסיכום, לטכנולוגיה בלוחמה המודרנית, כפי שמודגם באמצעי אבטחת הגבולות ורובוטי הלחימה שהוזכרו, תפקיד מכריע בהגברת היכולות הביטחוניות והצבאיות. השימוש בבינה מלאכותית למעקב, לניתוח חזוי, לתגובות אוטומטיות ולאימות זהות, שיפר מאוד את הגנת הגבולות. רובוטים קרביים, כמו אלה שנפרסו על ידי כמה מדינות, מדגימים את החשיבות ההולכת וגוברת של אוטונומיה בפעולות צבאיות, ועשויים להציל חיים במצבים מורכבים ומסוכנים. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, היא ללא ספק תמשיך לעצב את נוף הלוחמה ואמצעי האבטחה ברחבי העולם.