טכנולוגיות לאיתור מוקשים
מהנדסים של הצבא האמריקני מביאים בחשבון את האיום הגדל של מוקשים, חומרי נפץ מוסתרים ומלכודות. מפתחי מערכות מחפשים פתרונות חדשניים שיבטיחו ניהול בטוח בשדה הקרב בלי לסכן כוח אדם. היום יש כמה טכנולוגיות חדשות שמבוססות על רחפנים ורובוטים. גדוד אווירי מס' 18 (18th Airborne) שמוצב בפורט ליברטי בצפון קרוליינה שילב כוחות עם גדוד הנדסה מס' 20 (20th Engineer Brigade) במאמץ לבחון ולבדוק אופציות ושיטות לפריצת גדרות תיל, מכשולים לטנקים ("שיני דרקון") ומעבר בתעלות עמוקות.
עד עכשיו, ההתקדמות המהותית ביותר בתוכנית הגיעה מרחפנים. הם עוזרים לכוחות הצבא למפות את המיקום של מוקשים. העדכון על ההצלחה של רחפנים בתחום הגיע מסרן סקוט רייברן (Scott Rayburn) שניהל את הניסוי הטקטי בעמדת הקצין המפעיל של גדוד הנדסה מס' 20. הצבא בחן כמה פלטפורמות ורחפנים, בהם סקיי ריידר (SkyRaider) והרחפנים הקומפקטיים אנפי (Anafi). רחפנים אלו זמינים לרכישה חופשית, אך אושרו לשימוש צבאי על ידי מחלקת הביטחון.
מהנדסים צבאיים התקינו חיישנים על הרחפנים בשביל להגדיר מיקום אפשרי של מוקשים. רייברן מסביר, כי שימוש בחיישנים מרובים קריטי בשביל למצוא מוקשים ולגלות את מיקומם המדויק. כמות גדולה של חיישנים על הרחפן גם מאפשרת למהנדס או למפעיל להבין את הממדים של שדה הקרב והשטח העוין. מצד שני, רחפנים עם יכולת צילום ותפיסת מרחב רחבה יותר הם מסיבים וגדולים, לכן הרבה יותר קל לזהות אותם ולהורידם.
חומרה ממוחשבת ותוכנות ייעודיות יעזרו לגלות ולזהות מוקשים. בשלבים מאוחרים יותר, מערכות כאלו אפילו יוכלו להבדיל בין סוגים של מוקשים וחומרי נפץ. ברגע שהרחפן מזהה את המוקש ושולח את המידע למערכות המחשב הרלוונטיות, הצבא מפעיל כלים להשמדת האיום. מדובר בעיקר ברובוטים אוטונומיים - מערכת SMET על גלגלים, בממדים של קולנועית גולף קטנה, או רובוט EMAV גדול יותר.
