חוק חסר תקדים לרוכבי שטח
מושלת ארקנסו, שרה האקבי סנדרס (Sarah Huckabee Sanders), חתמה ב־18 במרס על חוק מספר 312 שמגדיר את המושג "סיכון טבוע" לרוכבי אופנועי שטח ומחזק את ההגנה המשפטית למארגני אירועים בתחום ברחבי המדינה. האגודה האמריקנית לאופנוענים (AMA) בירכה על העברת החוק, שמספק הגנה משפטית רחבה יותר לבעלי קרקעות פרטיים המאפשרים גישה לאירועי רכיבת שטח או תחרויות.
"החוק יוצר מסגרת משפטית יציבה יותר למארגני אירועים בארקנסו", אמר נציג האגודה למדינות המרכז, ניק סנדס (Nick Sands). "החוק מקל את ההתמודדות עם תביעות במקרי פציעה, ואנחנו מקווים לראות חקיקה דומה מתקדמת במדינות נוספות."
המונח "סיכון טבוע" מתאר סיכון שמטבעו קיים בפעולה מסוימת ואי אפשר להימנע ממנו או להשתלט עליו באופן מלא. כאשר רוכבים משתתפים מרצונם בפעילות כגון רכיבת שטח, החוק מבהיר שהם מקבלים על עצמם את האחריות הבסיסית לבטיחותם האישית. בד בבד על בעלי המיתקנים המסודרים לרכיבות שטח לדאוג לתנאים בטוחים ככל האפשר, והאחריות המשפטית מתחלקת בהתאם.
בפועל המשמעות היא שמקרי תאונה יטופלו באופן ברור יותר מבחינת אשמה ואחריות. החוק מגן גם על בעלי קרקעות ומארגנים, שכן הוא מקל קבלת כיסוי ביטוחי הנחוץ לקיום אירועים חוקיים ומוסדרים, ובכך תורם להמשך קיומם של אירועי אופנועים במדינה. החוק צפוי גם לשפר את רמת הבטיחות בשטח, שכן הוא מחייב את בעלי המיתקנים להקפיד על סטנדרטים ראויים, אחרת הם עלולים להיחשב אחראים לתאונות.
רעיון הסיכון הטבוע אינו חדש, אך הוא תקדים חשוב לרוכבי אופנועי שטח. חוקים דומים כבר קיימים בענפי ספורט אתגריים אחרים כגון סקי ורכיבה על סוסים. ב־AMA מציינים שממשיכים לקדם חקיקה דומה במדינות נוספות, בהן טקסס, איווה ומיזורי, שם הצעות החוק עדיין בשלבי ועדה.
בישראל אין חוק ייעודי שנושא את השם "חוק הסיכון הטבוע" (מקביל לחוק מס' 312 האמריקני), אך העיקרון המשפטי של סיכון טבוע (או "סיכון טבעי לפעילות") מוכר בפסיקה ומשפיע על אחריות נזיקית, בעיקר בתחומים ספורט, תחביבים ופעילות פיזית. בניגוד לארצות הברית, שם קיימים חוקים פורמליים ברמות מדינה המגנים באופן יזום על בעלי קרקעות ומארגני פעילות, בישראל ההגנה מבוססת בעיקר על פסיקה ופרשנות של בתי המשפט ולא על חקיקה ישירה.
