איך לארגן מים לטיול שטח

בקבוקי מים הם אחד הפריטים היחידים שנמצאים בכל תרמיל של מטייל. בלי קשר לציוד שמביאים או לוויכוחים הסוערים על הגאדג'ט הכי מוצלח ליציאה לשטח, מים הם הבסיס. אי אפשר לשרוד בלעדיהם. חשוב לדעת כמה מים לקחת וכיצד לשאת אותם באופן יעיל ובטוח.

כמות המים שצריך לקחת משתנה לפי אורך המסלול, זמינות מקורות מים בדרך, מזג האוויר, מידת המאמץ, הצורך במים לבישול או לשטיפה ורמת החשיפה לשמש ולחום. מטיילים מנוסים לומדים להכיר את הצרכים שלהם לפי התנאים בשטח. למשל, בטיול בן שלושה ימים במסלול קיץ ארוך וחם, מטייל שתה כשבעה ליטרים ביום אחד כשהטמפרטורה הגיעה ל־37 מעלות. במקרים כאלה אפשר להעריך שצריכת המים עומדת על ליטר לשעה. לעומת זאת בחורף או כשמזג האוויר מתון, הכמות עשויה לרדת לליטר אחד לכל עשרה ק"מ של הליכה.

כדי לצמצם את כמות המים שצריך לשאת בלי להסתכן בהתייבשות, יש לתכנן את המסלול בקפידה: להבין את תנאי הסביבה, את נקודות המילוי הזמינות ואת הצרכים הצפויים. כדאי גם להתחיל את היום בשתייה מרובה, לשתות בכל מקור מים ולהקפיד לשתות גם בסיום ההליכה. צבע השתן עשוי לרמז על התייבשות: שתן כהה מלמד על הצורך לשתות. גם כאב ראש עלול להיגרם משתייה שאינה מספקת.

דרכים עיקריות לנשיאת מים

בקבוקי פלסטיק קשיחים הם פתרון נפוץ בזכות השקיפות, המחיר הנמוך והעמידות. החיסרון הוא שהם בדרך כלל קטנים (עד ליטר), מצריכים הוצאה מהתיק כדי לשתות ותופסים מקום. בקבוקים רכים (מתקפלים) נעשים פופולריים בזכות משקלם הקל והיכולת לקפלם כשהם ריקים, אך הם פחות עמידים, קשים לניקוי וקשה למלא אותם במקורות מים.

שלפוחיות מים (Hydration Bladders) מתאימות במיוחד לטיולים ממושכים בזכות נפח גדול (1.5־3 ליטר), נגישות גבוהה וקלות שתייה תוך כדי תנועה. מצד שני, הן קשות יותר לניקוי ולעיתים מצריכות פריקה של התיק למילוי מחדש.

מאגרים רכים גדולים מאפשרים לשאת כמויות גדולות (עד עשרה ליטרים), מתאימים למסלולים ארוכים ללא מקורות מים, אך יקרים ואינם נוחים לשתייה ישירה. הם משמשים בעיקר לאחסון ולהעברה של מים.

כל מטייל בוחר לעצמו שיטה שמתאימה לו לנשיאת מים. הדבר החשוב ביותר הוא לתכנן נכון, להכיר את המסלול, לדעת כמה מים באמת דרושים, ולזכור: לשתות מספיק בלי לשאת משקל מיותר.

לפרטים נוספים

אילוסטרציה