ועדת הכלכלה: הנגשת תח"צ לבעלי מוגבלויות

ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה את יום המודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכנסת, ודנה בנגישות בתחבורה הציבורית. יוזמת ציון היום המיוחד, ח"כ דבי ביטון, ציינה כי "נגישות התחבורה הציבורית היא תנאי בסיסי להשתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בחיים החברתיים, הכלכליים והקהילתיים בישראל. למרות התקדמות ניכרת בשנים האחרונות כגון חובת הנגשה באוטובוסים עירוניים ובחלק מתחנות הרכבת, עדיין קיימים פערים ניכרים ביישום החוק ובאכיפתו."

לדבריה, רק 75% מתחנות האוטובוס העירוניות נגישות, מערכות הכריזה לא עובדות, יש רמפות תקולות ושאטלים שאינם נגישים. בישראל יש מונית אחת נגישה לכל 1,600 בעלי מוגבלויות, ובפריפריה כמעט אין מוניות נגישות. "המבקר קבע שרק 9% מהליקויים תוקנו, וצריך לדרוש עמידה בזמנים ותקצוב רב־שנתי לתחזוקה ולהכשרת נהגים. נגישות היא זכות אזרחית", אמרה.

ח"כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של היו"ר, הצטרף לדברים והוסיף כי התחבורה הציבורית היא שירות בסיסי, ולא צריך להסביר את הצורך של בעלי מוגבלויות בכך. "לאנשים האלה קשה מספיק וצריך לפתור את הבעיות ולא להתמהמה", אמר.

ח"כ אלי דלל הוסיף כי משרד התחבורה יכול להחליט כבר עכשיו שכל התחנות יהיו מונגשות, ורק צריך ליישם זאת.

טל מעיין, הפעילה בארגון לינק 20 של צעירים עם מוגבלות ובלעדיהן, הפועלים לקדם זכויות של אנשים עם מוגבלות, סיפרה על חייה כבעלת מוגבלות, ואמרה כי בקורונה התחדדה ההבנה שצריך לטפל בסוגייה של מעבר מעיר לעיר. אי אפשר להסתמך רק על הרכבת, שהיא אולי אמצעי התחבורה הציבורית הכי נגיש, וגם בה אולי יש ליקויים. היא ציינה מספר ליקויים. בין היתר אמרה כי בישראל יש רק 1,200 מוניות נגישות, והנסיעה במונית נגישה עשויה להיות יקרה פי ארבעה ממונית רגילה. "למרות שאני בת 36, בשעות הלילה המאוחרות אני עדיין מסתמכת על אימא שלי. אני מקווה שגם אני וגם חבריי לא נצטרך להיות תלויים יותר, כי הסוגייה הכי בוערת בעיניי היא חוסר היכולת שלי להיות עצמאית", אמרה.

רכזת פרויקטים בעמותת אפשר, שרון גרוס, סיפרה כי בנה היה אמור להשתתף בדיון, אבל מכיוון שבמשך יומיים לא הצליחו למצוא לו מונית נגישה, הוא לא הצליח להגיע. "לא יכולנו להסתכן ולנסות להגיע בתחבורה ציבורית מאחר שיש נהגים שלא עוצרים ולא פותחים את הרמפה", אמרה. היא סיפרה כי בברצלונה הם התניידו בתחבורה ציבורית עם רמפות חשמליות.

יו"ר איגוד נהגי המוניות, יהודה בר אור, סיפר כי גם הוא אב לילד מוגבל, וכי נהג מונית מחויב להסיע נכים. באשר למחסור במוניות נגישות, לדבריו כי אין מחסור, והמוניות הנגישות חולקו לחברות ההסעה ופועלות ללא פיקוח.

מנהל אגף נגישות בתחבורה הציבורית במשרד התחבורה, גבי נבון, ציין כי לפי החוק, התחבורה הציבורית העירונית מונגשת, אבל יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות. "אנחנו עובדים עכשיו על להביא עשרות אוטובוסים עם רמפה חשמלית כדי לבדוק אם זה מתאים לתנאים בישראל. למרות שלא חייבים להנגיש תחבורה ציבורית בין־עירונית, התחלנו בניסוי עם 244 אוטובוסים מונגשים בעשרות קווים בין־עירוניים. ביקשתי 100 מיליון שקל להנגשת תחנות בין־עירוניות, ואני מקווה שבאוצר יאשרו", אמר.

נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עו"ד עירית שביב שני, ציינה כי הנציבות הגישה מספר תביעות על מקרים שבהם נהגי אוטובוס או מונית לא העלו בעלי מוגבלויות. לדבריה, צריך לתקן את החקיקה ולחייב אוטובוסים נגישים גם בתחבורה הציבורית הבין־עירונית, ולתקן תקנות שהנציבות מבקשת לתקן משנת 2008 ועדיין לא תוקנו. "אנחנו פונים ושולחים מכתבים, אבל זה לא מתקדם", אמרה.

נציג מועצת התלמידים, רון גל אור, אמר: "אנחנו נחשפים מדי יום למקרים של השפלות ואין התחשבות מצד הסביבה. צריך להתחיל במודעות, כי זה השורש. לא רק חקיקה ותקציבים. אם לא נהיה מודעים, לא נצליח להיות חברה מתוקנת ושוויונית יותר."

ח"כ דנינו סיכם את הדיון ואמר, כי חשיבות הנושא ברורה. צריך להנגיש תחבורה ציבורית ולסבסד אותה. לגבי סוגיית המוניות אמר כי יתקיים דיון נוסף, וקרא למשרד התחבורה לקדם את התקנות להנגשת תחבורה ציבורית בין־עירונית ולבצע סקר שיבדוק מה מצבה של כל תחנה בישראל.

אילוסטרציה