נדחו עתירות נגד הקמת רכבל בירושלים
בית המשפט העליון, מפי השופט יוסף אלרון ובהסכמה של השופטת ענת ברון והשופט אלכס שטיין, דחה ארבע עתירות שהוגשו נגד התוכנית להקמת רַכֶּבֶל לעיר העתיקה בירושלים, שתחילת מסלולו במתחם הרכבת הישנה וסופו בתחנה הסמוכה לשער האשפות. בעיקרו של דבר, בעתירות התבקש ביטולן של החלטות הממשלה, ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור וות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות), שהתקבלו בעניינה של התוכנית.
השופט אלרון ציין, כי לב ליבו של הטיעון שבמרבית העתירות נגע ל"אי התאמתו" של הרכבל לסביבת העיר העתיקה ולפגיעה הנופית שהוא יסב לשיטת העותרים, וקבע שאין מקום להתערבות שיפוטית באופן שבו בחרו מוסדות התכנון לאזן בין השיקולים הרבים הנוגעים לעניין, ובכלל זה שיקולים תחבורתיים, שיקולים כלכליים, שיקולי נוף ואיכות הסביבה, שיקולים הנוגעים לרווחת חייהם של התושבים המתגוררים באזור התוכנית ואף שיקולים הלכתיים.
השופט אלרון הדגיש שההכרעה בין ההשקפות התכנוניות ובין האידיאולוגיות החברתיות המפעמות בהן מסורה לגופי התכנון שנקבעו לשם כך על ידי המחוקק.
עוד קבע השופט אלרון, כי יש לדחות את טענות העותרים באשר לסמכות שר התיירות וות"ל, לנוכח הבסיס העובדתי שהונח לפניהם ושממנו עלה הצורך המובהק לשפר את תשתיות התיירות באזור, התחזיות לגידול בהיקף המבקרים באתרי התיירות באזור התוכנית, הרצון לנצל את "התווך העילי" בשל מגבלות טופוגרפיות וסביבתיות והאפשרות לשנע באמצעות הרכבל מבקרים רבים בפרק זמן קצר בשעת שיא.
השופט אלרון הוסיף, כי לפני ות"ל הונחה תשתית עובדתית ראויה גם באשר להיבטים התחבורתיים שבתוכנית, שבמסגרתה הוצגו גם יתרונותיה וחסרונותיה והקשיים האפשריים בה.
אשר לטענות שהעלו נציגי עדת היהדות הקראית, מאחר שנתיב הרכבל עובר באופן חלקי מעל בית עלמין קראי, קבע השופט אלרון כי גם מקום שבו הפגיעה הנטענת מסווגת כפגיעה בכבוד המת ועולה כדי פגיעה בזכות חוקתית, הרי שהאיזון שביצעה הוועדה לתשתיות לאומיות, אשר אומץ בהחלטת הממשלה, ראוי ומידתי.
בכל זאת העיר השופט אלרון, כי טוב יעשו נציגי המדינה והעדה הקראית אם ייפגשו בניסיון נוסף לגבש הסכמות, אשר יהיה בהן כדי להפחית מן הפגיעה שתיגרם לבית הקברות הקראי ולמבקרים בו.
סופו של דבר, בפסק דינו של השופט אלרון נדחו כאמור ארבע העתירות שהוגשו נגד התוכנית להקמת רַכֶּבֶל בעיר העתיקה בירושלים.
