הפרלמנט האירופי: כללי פליטה נוקשים לאוטובוסים עירוניים

הפרלמנט האירופי צועד בעקבות החלטת מועצת השוק לאחר שאשרר החלטה שלפיה יימכרו רק אוטובוסים חשמליים עד שנת 2030. האוטובוסים הבין-עירוניים יימכרו בהתאם לכללים שיוכתבו בענף המשאיות. בשפת המספרים: הפרלמנט האירופי הצביע בעד יעד הפחתת פליטת 2CO בשיעור של 45% ליצרנים עד 2030, שיעלה ל-65% עד שנת 2035. קפיצה נוספת, לשיעור של 90%, תחול משנת 2040. יצרני הרכב הגיבו, כי 'היעדים לא מציאותיים.' כעת מסגרת המדיניות עוברת לשלישיה, שבה הפרלמנט, המועצה והנציבות ישבו יחד כדי למצוא פשרה בין עמדותיהם.

הפרלמנט אימץ את עמדת המשא ומתן שלו עם 445 הצבעות בעד, 152 נגד ו-30 נמנעים. כלי רכב כבדים כגון משאיות, אוטובוסים עירוניים ואוטובוסים תיירותיים, אחראים ליותר מ-25% מפליטת גזי החממה (GHG) מתחבורה בכבישים באיחוד האירופי, והם יותר מ-6% מסך פליטת גזי החממה של האיחוד האירופי.

כל האוטובוסים העירוניים החדשים חייבים להיות בעלי אפס פליטה עד 2030 (מועצת האיחוד האירופי הציעה לדחות את המועד האחרון לשנת 2035). אוטובוסים בין-עירוניים הוצאו מהיעד הזה והוכנסו לזה של משאיות. נוצרה אי התאמה בין תקנות CO2 החדשות לבין הוראת הרכב הנקי, כפי שחוקק בשנת 2021: תקנות ה-CO2 המוצעות הרחיבו במקור את ההגדרה כך שתכלול אוטובוסים בקטגוריה 2 עם רצפה נמוכה. פטור הוכנס לאוטובוסים שמונעים בדלק ביו-מתאן עד 2035.

הנושא השנוי ביותר במחלוקת היה מקדם תיקון הפחמן (CCF) שקשור לדלק אלטרנטיבי וקשור ליעדים של יצרני משאיות. מתנגדי ה-CCF טענו שהחקיקה תיקח את השליטה מהיצרנים ותיתן אותה לספקי הדלק, והדבר יוצר אי ודאות משמית. התומכים טענו, כי יש לנקוט גישה ניטרלית טכנולוגית.

בסופו של דבר הוחלט, כי ה-CCF לא ייכלל בתקנות החדשות. בחודשים האחרונים הקדישו הרגולטורים זמן רב כדי להראות כמה מזיק יהיה CCF, כך שבסופו של דבר הוא לא נכלל.