חוויות מנסיעה ברכבת הקלה

ממש לא מיהרתי לנסוע ברכבת הקלה משום שלא ממש הייתי צריך, אבל כאשר אישתי ביקשה שניסע ליפו, התחילו לי חידודים בגב התחתון, וזעה יצאה מכפות רגליי רק מהמחשבה שאצטרך למצוא חניה באזור שדרות ירושלים ביפו. כבר ניסיתי את זה פעם. חוויה לא נעימה.

אז הוצאתי מהארנק את כרטיס הרב-קו הישן שלי, שלא נעשה בו שימוש מעולם, הטענתי אותו ב-50 ש"ח ששווים 100 ש"ח בזכות היותי "קשיש", ונסעתי.

ההתחלה הייתה מעצבנת למדי, כי צריך לאתר מקום חניה ליד תחנת המוצא של הרכבת הקלה, וזו משימה שאינה פשוטה בימינו. אבל הסתדרנו, כרטסנו ונסענו.

מה אומר לכם? שנים שאני טוען שתחבורה ציבורית היא הפתרון, ויש לי לעיתים רושם שאחרים חושבים אחרת. עלינו בתחנת המוצא בפ"ת, ישבנו במושב נוח למדי, ומדדתי זמן: מפ"ת לשדרות ירושלים ביפו הגעתי ב-40 דקות בערך לתחנה במרחק זניח מהיעד שלי. רק לחשוב על זה שלא נזקקתי לחניה, לא עמדתי בפקקי תנועה והרכבת ממוזגת. תענוג.

לאחר כשבועיים נעזרתי שוב ברכבת הקלה מפ"ת לאזור הקריה ת"א, ושוב 25 דקות של תענוג.

למה אני כותב ורק עכשיו? כי באמצעות כותרת בעיתון הכלכלי דה מרקר, מספרת לי הכותבת יפעת ראובן כי יהודה בר און פורש מההתמודדות על תפקיד מנהל הרכבת הקלה. למה? כי הממשלה הקפיאה את הליך האיתור של מנהל הרכבת הקלה, וליהודה בר און, שהתמודד על התפקיד שאותו מילא בעבר, נמאס. הוא החליט לפרוש מהמרוץ לתפקיד זה.

אינני מכיר את הנפשות המדוברות, אבל מעיון באמצעי התקשורת למיניהם אני מכיר את התנהלות הממשלה, שממש לא יודעת ולא ממהרת להגיע להחלטות.

איך יכול להיות שפרויקט תחבורתי חשוב כל כך מתנהל בכזו שלומיאליות? הרי על פי מספר הנוסעים, הרכבת הקלה בהחלט ממלאת את תפקידה, ומה שצריך לעשות הוא לזרז את קבלת ההחלטות ולא לעצור אותן כפי שקורה. הרי כאשר בוחנים את המינויים במשרד התחבורה, אפילו המנכ"ל לא עמד בקריטריונים ובכל זאת מצאו איזה "פתח" למינוי שלו, וכך כמעט בכל התפקידים. אולי אני טועה, אבל נוצר הרושם כי הקריטריון הכי חשוב לתפקיד במשרד התחבורה הוא קירבה לשרה ולחברות במפלגה הנכונה, ואחר כך נחפש כישורים.

כשמחפשים דוגמאות, כדאי אולי להסתכל על "האויבת הכי גדולה שלנו עכשיו", טורקיה. לקח לטורקים שנתיים להקים רכבת תחתית מתחת למיצרי הבוספורוס ולחבר את אסיה לאירופה, כי בטכנולוגיות שקיימות היום אפשר היה לקצר את זמן עבודות ההקמה ולצאת לדרך מהר יותר, אבל כנראה גם כאן הפוליטיקה מנצחת.