חשיבות השקעים לטעינת רכבים חשמליים
נהגי רכב חשמלי רגילים לבצע בדיקת נאותות בבחירת עמדת טעינה ביתית ברמה שנייה (Level 2), אך לעיתים קרובות מתעלמים מהמרכיב הבסיסי שאליו העמדה מתחברת: שקע הקיר התקני מסוג NEMA 14-50 במתח 240 וולט. מבחינת רבים זה פרט שולי, אלא ששריפה שהתרחשה במוסך מקצועי ממחישה מדוע הטעות מסוכנת.
עמדת טעינה ביתית מסוג צארג'פוינט (ChargePoint) חוברה למעגל ייעודי של 50 אמפר בלוח חשמל חדש, תוך שימוש בשקע סטנדרטי מהסוג המקובל לתנורי בישול חשמליים. שקע זה התברר כחוליה החלשה במערכת: במהלך טעינת רכב מבחן הוא התחמם יותר מדי, נמס ומילא את המוסך בעשן. רק לאחר מכן ניתק המפסק האוטומטי את הזרם. זה בדיוק סוג הסיכון שמפניו מזהירים גורמי בטיחות גם בקשר לשימוש בכבלי הארכה לטעינה ברמה הראשונה בלבד.
בשנים האחרונות החלו יצרני הציוד החשמלי לייצר שקעים ייעודיים לטעינת רכב חשמלי שתוכננו לעמוד בעומסי טעינה ממושכים. לדברי מומחה בכיר לחשמל בארגון האמריקני לבטיחות אש (NFPA), הבעיה בשקעים ה"רגילים" היא שהם לא נועדו להעברת הספק מרבי במשך שעות רצופות. מסיבה זו תקני NFPA החדשים לשנת 2026 ידרשו שימוש בשקעים מותאמים לרכבים חשמליים בהתקנות של עמדות טעינה.
יצרנים כגון האבל (Hubbell) ולביטון (Leviton) מציינים, כי השקעים הייעודיים עשויים מחומרים עבים וכבדים יותר, מספקים לחץ מגע גבוה יותר על פיני התקע, מיועדים לחיבורים וניתוקים חוזרים ועומדים במומנט הידוק גבוה. מאפיינים אלה מפחיתים התחממות, נפילות מתח וסיכון לשריפה.
לאחר האירוע חוברה עמדת הטעינה בחיבור קשיח. קיומם של שקעים ייעודיים לרכבים חשמליים מחזיר את האפשרות להתקין חיבור תקע בטוח יותר לצרכים נוספים במוסך. למרות זאת יצרני רכבים חשמליים ועמדות טעינה כמעט לא מדגישים עדיין את הנושא בהמלצות ההתקנה. הפער עשוי להיסגר רק עם כניסת התקנים החדשים לתוקף.
בישראל, שקעים ייעודיים לטעינת רכב חשמלי לא נפוצים בשוק הביתי, והמודעות לנושא חלקית עדיין. רוב ההתקנות של מטעני רמה 2 מבוססות כיום על חיבור קשיח לעמדת הטעינה, שנחשב הפתרון הבטוח והמועדף, או על שקעים תעשייתיים או "שקעי כיריים" סטנדרטיים, שלא תמיד תוכננו לעומס רציף של טעינה ממושכת במשך שעות.
חשמלאים מוסמכים ויבואני עמדות הטענה מודעים יותר ויותר לסיכון שבהתחממות של שקעים רגילים, ולכן יש נטייה להמליץ מראש על חיבור קשיח. אך בקרב צרכנים פרטיים, תשומת הלב מתמקדת בעיקר בעמדת הטעינה ופחות באיכות השקע או החיבור. גם ברמה הרגולטורית אין בישראל כיום דרישה מפורשת לשקעים מדורגים לטעינת רכבים חשמליים, בדומה לתקנים המתקדמים בארה״ב, אף שבאקלים חם ובשימוש יומי ממושך הסיכון רלוונטי יותר.
