מהפכה באגירת אנרגיה

ענף אגירת האנרגיה העולמי נמצא בצומת דרכים. מצד אחד, צניחה ניכרת בעלויות הופכת את הסוללות לפתרון כלכלי לאספקת חשמל סולרי סביב השעון. מצד שני, טלטלות רגולטוריות, בעיקר בארה"ב, מאיימות לשבש את שרשראות האספקה ולהאט את הפריסה בדיוק ברגע שבו היא נדרשת יותר מתמיד. על רקע העלייה בביקוש לחשמל ממרכזי נתונים (AI), חשמול התחבורה ופרישת תחנות כוח ישנות, סוללות אגירה כבר אינן נתפסות רק כתוספת לאנרגיות מתחדשות אלא כעמוד השדרה של רשת החשמל העתידית.

על פי דוח של מכון החשיבה אמבר (Ember) מדצמבר 2025, כלכלת הסוללות השתנתה ללא הכר. עלות אגירת חשמל בסוללות בקנה מידה רחב צנחה ל־65 דולר למגה־ואט־שעה בלבד, וזאת לאחר ירידה של 40% בעלויות הציוד ב־2024. המשמעות היא ששילוב של אנרגיה סולרית עם אגירה מאפשר כעת אספקת חשמל נקי וזמין במחיר של כ־76 דולר למגה־ואט־שעה - מחיר תחרותי מול מקורות אנרגיה קונוונציונליים רבים. אנליסטים מגדירים זאת כשינוי פרדיגמה שהופך את השמש למקור אנרגיה זמין כל שעות היממה.

באירופה, ארגון מפעלי הרשת (ENTSO-E) מתווה תוכנית אסטרטגית להרחבת הקיבולת. היבשת, המחזיקה כיום ב־73 ג'יגה־ואט בערך של אגירה (בעיקר אגירה שאובה), תזדקק ל־200 ג'יגה־ואט בערך עד 2030 כדי לעמוד ביעדי הגמישות של הרשת. גרמניה כבר מיישמת פרויקטים חדשניים המשתמשים בסוללות ענק כ"קווי תמסורת וירטואליים" לייצוב הרשת ללא התערבות מפעיל, ואיטליה השיקה מנגנון רכש ייעודי (MACSE) שמבטיח מחירים אטרקטיביים לאגירה בעשור הקרוב.

בארה"ב התמונה מורכבת יותר. חוק חדש שנחתם ביולי 2025 יצר מציאות חדשה: הטבות המס לאנרגיית רוח ושמש מצטמצמות, אך ההטבות על אגירת אנרגיה נשמרות לפחות עד 2033 מתוך הכרה בחשיבותה לאספקת חשמל יציבה. עם זאת מגבלות חדשות על רכישת רכיבים מ"ישויות זרות המעוררות דאגה" (בעיקר סין) מערימות קשיים על התעשייה התלויה בשרשרת האספקה האסיאתית. המצב מאלץ יזמים לחפש ספקים אלטרנטיביים באירופה, ביפן ובקוריאה, ומאיץ את החיפוש אחר טכנולוגיות אגירה חדשות מעבר לסוללות ליתיום־יון הסטנדרטיות.

לפרטים נוספים