מיחזור סוללות של רכבים חשמליים

מיחזור סוללות אינו נחשב לחלק הזוהר ביותר בתהליך הייצור, אך נעשה מרכיב קריטי בתעשיית הרכב החשמלי. סוללה שחוקה אולי אינה מתאימה לנסיעות ארוכות, אך החומרים שבה יכולים לשמש ליצירת מארזים חדשים. התעשייה עדיין אינה גדולה משום שרכבים חשמליים הם תופעה חדשה למדי ורק מעטים הגיעו לסוף חייהם. עם זאת המוני רכבים עומדים לסיים את חייהם בקרוב, מה שיהפוך את המיחזור לרווחי מאוד וייצור מה שמכונה כיום "הזהב השחור החדש".

פירוק ומיחזור של רכבים חשמליים עוברים במהירות מנישה קטנה לתעשייה בצמיחה גבוהה. חברות ייעוץ צופות כי ההכנסות העולמיות בשרשרת זו יצמחו ל־70 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2040 - עלייה ניכרת לעומת 2.5 מיליארד אשתקד. תחזית אופטימית זו מונעת מגל צפוי של סוללות שייצאו משימוש לאחר שנת 2030. יצרניות רכב מובילות כבר מרחיבות את שותפויות המיחזור שלהן, וחברות טכנולוגיה פורסות רובוטים לתיעוש תהליך הפירוק במחירים תחרותיים ומשתלמים.

גורם מרכזי המניע את התחום הוא הרגולציה הממשלתית. עד שמיחזור סוללות ישנות יהיה כלכלי יותר מכריית חומרים חדשים, התעשייה תזדקק לתמיכה כדי להתרחב. באירופה ובסין קיימות דרישות נוקשות, כולל כללי איסוף חובה בסין. רגולציית הסוללות האירופית מציבה יעד של 70 אחוזי ליתיום ממוחזר עד שנת 2030. חוק חומרי הגלם הקריטיים שם שואף להפחית את התלות הזרה, ודורש שלפחות 25% מהחומרים יגיעו מתוך היבשת עצמה ויהיו ממוחזרים כהלכה.

בארצות הברית חסרה עדיין חקיקה פדרלית בנושא, אך מדינות מסוימות מתחילות לפעול באופן עצמאי. מדינת קולורדו, למשל, הציגה חוק שיחייב יצרניות למחזר סוללות כראוי משנת 2028. השילוב של ביטחון באספקה, הגנה על שולי הרווח וייצור מעגלי, עתיד להזניק את התחום בשנים הקרובות. הנתון המדהים ביותר הוא שתעשיית מיחזור מסודרת ויעילה עשויה לייתר לחלוטין את הצורך בכריית מינרלים חדשים לאחר שנת 2050, כך על פי מחקר סביבתי שפורסם לאחרונה.

לפרטים נוספים