אופנועים חשמליים ידידותיים יותר לסביבה?

בזמן האחרון תחום האופנועים החשמליים נמצא בעלייה ניכרת. למרות זאת, מחקרים עדכניים מלמדים שאופנועים חשמליים לאו דווקא עדיפים על אופנועים שעובדים על דלק "רגיל". נכון, כלי רכב שניזונים מסוללות לא פולטים בכלל חומרים מזהמים לסביבה, אבל החשמל שהם צורכים לא תמיד מגיע ממקומות נקיים מאוד מבחינה אקולוגית.

כמו שחשמל שמטעין את הסוללות עשוי להגיע ממקורות אנרגיה שמבוססים על רוח או שמש, באותו אופן הוא יכול להגיע מתחנת כוח שעובדת על פחם ופולטת לאטמוספירה אינספור חומרים מזהמים. גם תהליך הייצור של רכב כלשהו, החל בכרייה של חומרי הגלם עד להובלת הרכב המוכן לאולם התצוגה, תורם לזיהום האוויר הכללי.

למעשה תהליך הייצור של מנועי חשמל, שעובדים על סוללות, עלול להיות מזהם יותר מתהליך הייצור של מנוע בעירה פנימית. יש עוד דרך ארוכה עד שטביעת הפחמן מייצור מנועי סוללות תהיה קטנה בהרבה מזו של ייצור מנועי דלק.

וזה עוד לא הכול. אם נשווה סוללה של רכב חשמלי לזו של אופנוע חשמלי נגלה, שסוללה של אופנוע תופסת כ-45% מהמשקל של כלי הרכב, וסוללה דומה ברכב בגודל של וולוו XC40 למשל אחראית רק ל-16% מהמשקל.

אחוזים של טביעת הפחמן בתהליכי הייצור של סוללות, שונים גם הם באופן ניכר: 28% אצל וולוו ויותר מ-45% אצל אופנועים. ככה נוצר מצב ששימוש באופנועים לא משתלם מבחינת שמירה על הסביבה. רוכבי אופנוע נוסעים פחות מנהגי רכבים, ובהשוואה אליהם הסיכויים שכמות טביעת הפחמן שהם משאירים תגיע לאיזון, קטנים בהרבה.

מחקר של הסוכנות האירופית להגנת הסביבה (EEA) מלמד שאולי מנועי חשמל משפיעים פחות על האקלים, אך השפעתם על גורמים אחרים שנובעים משימוש באותם מנועים עלולה להיות מסוכנת אפילו יותר. מדובר בזיהום אוויר, פליטת חומרים רעילים לבני האדם והשפעה על רמת החומציות בסביבה.

המחקר בדק כמויות של פליטות חומרים של מגוון רכבים מרגע יצירתם, וקבע שרכב צריך לנסוע לפחות 45 אלף קילומטרים בשביל לאזן את צריכת החשמל מהטעינה. הרכב הרי נטען מחשמל, שככל הנראה מגיע מתחנת כוח. כדי לייצר ולספק את החשמל, תחנת הכוח צריכה להשתמש במקור אנרגיה שיזהם את הסביבה וישאיר טביעת פחמן. למעשה בשביל שהרכב "יאפס" את כמויות הזיהום, עליו לצרוך חשמל שיספיק לו ל-45 אלף ק"מ של טעינה.

המספרים עשויים להשתנות ממדינה למדינה. ככל שהמדינה משתמשת יותר באנרגיה ירוקה, כל ההליכים בה "נקיים" יותר. בנורווגיה למשל, שמשתמשת באנרגיה ירוקה במידה רבה, נתון האיפוס הוא כ-30 אלף קילומטרים. בפולין, שרוב מקורות האנרגיה שלה עדיין מבוססים על פחם, האיפוס לא יושג גם אחרי סף של 249 אלף קילומטרים שנקבע במחקר.

כל זה עשוי לייצר רושם של עתיד לא מבטיח במיוחד לכלי רכב חשמליים מבחינה אקולוגית, אך עדיין יש לאן להתפתח בכיוון. למשל, הטכנולוגיה של מיחזור סוללות מתפתחת בצעדי ענק, כלומר כמויות גדולות של ליתיום, קובלט וניקל, ניתנות למיחזור. כבר היום יוצרי סוללות מחפשים דרכים ידידותיות יותר לסביבה. הספקת החשמל נעשית ירוקה יותר משנה לשנה, וכך גם הביצועים של רכבים חשמליים.

מקור: www.motorcyclenews.com