אופני קונקורד קלסיים
מותג האופניים קונקורד (Concorde), שנשא את שמו של המטוס העל־קולי האייקוני, היה במשך שנים סמל לשילוב יוצא דופן של עיצוב איטלקי, ייצור אירופי וזהות צבעונית בולטת. המותג נוסד בשנות ה־70 על ידי יבואן ומפיץ הולנדי, וסיפק בתחילת דרכו אופני פלדה שהתבלטו בעיצובים ובצבעים נועזים ובקו עיצובי שנבדל מהמקובל באותו זמן. השלדות הראשונות, ובפרט הדגמים הבכירים, תוכננו ויוצרו באיטליה על ידי בוני שלדות מוכרים כגון צ'וק (Ciocc) ובילאטו (Billato), ובהמשך הצטרפו יצרנים בלגיים. לאחר הייצור, השלדות נשלחו לצביעה בסדנה של קונקורד בגאברה שבבלגיה - שילוב תרבויות שיצר אופניים בעלי אופי איטלקי מובהק עם גימור שנחשב מהטובים בזמנו.
בבריטניה של תחילת שנות ה־80, קונקורד היה עדיין מותג שולי יחסית, אך המצב השתנה בין השנים 1986 ל־1992, כאשר נהפך לספונסר האופניים של קבוצת הרכיבה ההולנדית PDM. בתקופה זו רכבו על אופני קונקורד שמות בולטים כגון שון קלי (Sean Kelly), גרג למונד (Greg Lemonde) וראול אלקלה (Raul Alcala). הקבוצה רשמה ניצחונות שהעניקו למותג חשיפה בינלאומית ומעמד אגדי.
הפרק הזה הסתיים בצל כבד בטור דה פראנס 1991, אז חלתה כל קבוצת PDM במחלה מסתורית שיוחסה להרעלת סלמונלה. הקבוצה פרשה מהמרוץ, והאירוע הותיר עננה של חשדות לסימום שפגעה בתדמית המותג. למרות זאת, קונקורד המשיך לשווק אופניים עד 2009. בשנת 2012 קרסו הבעלים והפעילות הופסקה. ניסיון להחיות את המותג ב־2015 הניב היענות מוגבלת בלבד, ועד 2018 נעלמו הדגמים מהשוק כמעט לחלוטין.
לרוכבים רבים קונקורד הוא לא רק מותג אלא זיכרון אישי מתקופה אחרת של רכיבת כביש. דגמים כגון אקילה (Aquila) ואסטורה (Astore) סימלו מעבר לאופניים עם יומרה מקצועית: שלדות פלדה איכותיות, מזלגות כרומיים, צינורות קולמבוס (Columbus) ואסתטיקה ייחודית. את חלקם האופניים האלו ליוו שנים בתחרויות, בנסיעות ובאכזבות, ולעיתים תאונות שמו קץ לקריירה של שלדה מסוימת - אך לא לאגדה.
סיפורו של קונקורד הוא סיפור על מותג אירופי קטן שהגיע לשיא עולמי, נפל עם עידן שלם של רכיבת כביש, ונשאר בעיקר בזיכרון של מי שרכב עליו. כיום, הסמל החרוט על כתר המזלג הוא בשביל רבים סמל לעידן שבו אופניים היו לא רק כלי תחרותי אלא גם חלום, סגנון וזהות.

