אופניים שלא השתנו במשך עשורים

המראה החריג ומאפייני העיצוב שייחדו את האופניים האלו כבר בשנת 1947, עדיין נראים גם בשנת 2026, ועד היום אפשר לרכוש אותם כאופניים חדשים לחלוטין, כמעט 80 שנה לאחר השקתם הראשונה. קשה למצוא עיצובים רבים בעולם האופניים שהחזיקו מעמד זמן כה ממושך בלי לעבור שינויים מהותיים במבנה או בשפה העיצובית.

הארי רנש (Harry Rensch), בונה שלדות שפעל בלונדון, שינה בתחילת שנות ה־40 את שם המותג שלו מרנש לפריז (Paris Cycles). הסיבה הייתה חשש לבעיות אפשריות הכרוכות בשם משפחה גרמני בלונדון שלאחר תחילת המלחמה. באותה תקופה הביטו הבריטים מעבר לתעלה לעבר צרפת ואיטליה, שם תרבות מרוצי האופניים זכתה להערכה רבה. הבחירה בשם פריז הייתה מחווה מודעת לסצנת הרכיבה היבשתית הזו.

בשנת 1947 השיק רנש את דגם גליבייר (Galibier), שהיה יוצא דופן לזמנו בשל שיטת הבנייה. במקום מחברי שלדה מסורתיים, הדגם נבנה בשיטת הלחמת פילט ללא מחברים. שיטה זו אפשרה יצירת שלדה חזקה וקשיחה יותר, אך הצריכה זמן עבודה ארוך יותר ורמת מיומנות גבוהה במיוחד.

במקור הוצע הדגם עם צינורות קרומו (Kromo) של אקלס ופולוק (Accles and Pollock) או עם צינורות פלדה מסוג ריינולדס (Reynolds 531) לשלדה ולמזלג. בגרסה המודרנית החברה משתמשת בצינורות פלדה של קולמבוס (Columbus), אך העיקרון המבני והאסתטי נשמר.

אחד מסימני ההיכר הבולטים של השלדה הוא עיצוב צינור הראש שנבנה בשיטת בי־למינציה, כלומר בנייה דו־שכבתית, ולא באמצעות מחבר שנחתך ביד. פתרון זה מוסיף חוזק לאזור ההיגוי ומעניק מראה דקורטיבי קלסי. חברת האופניים קונדור (Condor Cycles), המחזיקה כיום בזכויות למותג, שומרת על הקו העיצובי הזה גם בגרסה העכשווית.

עיצוב השלדה כלל גם צינור תחתון בקוטר גדול מהמקובל באותה תקופה, לצד שני צינורות עליונים דקים היוצרים משולש קדמי קטן יותר. המטרה הייתה להשיג שלדה קשיחה יותר עם פחות פיתול בעומס. פיצול צינור האוכף איפשר לקרב את הגלגל האחורי לאזור בית הציר המרכזי, וכך ליצור בסיס גלגלים קצר יותר והתנהגות זריזה ומהירה. תוואי הכבלים המפותל, עם עיקולים חדים, נולד ממגבלות העיצוב האלו.

בשנות ה־40 וה־50 נאסר הפרסום במרוצי אופניים בבריטניה, כולל הצגת שם היצרן על השלדה. בעקבות זאת עיצוב ייחודי של השלדה והמזלג נהפך לאמצעי זיהוי מרכזי. דגמים של פריז לצד יצרנים כגון הצ'ינס (Hetchins) ובייטס (Bates), היו ניתנים לזיהוי קל בכביש ובתמונות העיתונות.

תגית מוט האוכף נשאה את הכיתוב "Velos Paris - Course et Tourismes", כלומר "אופני פריז - מרוצים ותיור". בדגמים משנות ה־50 נראתה עבודת בי־למינציה מורכבת, שלפי ההערכה רמזה למגדל אייפל המופיע בלוגו החברה. מאחר שכל שלדה נבנתה בהתאמה אישית, ייתכן שלרוכשים הייתה השפעה גם על האלמנטים הדקורטיביים וצבעי האמייל.

למרות שרנש נקלע לקשיים כלכליים וסגר את חנותו בשנת 1953, חברו מונטי יאנג (Monty Young) מקונדור הקים את המותג מחדש בשנת 1981. העיצוב, שנשכח 30 שנה כמעט, חזר ונעשה זמין. גם כיום, בשנת 2026, דגם גליבייר עדיין מוצע למכירה כדגם חדש על ידי קונדור, אך בנוי מצינורות מודרניים ותושבות גלגל אחורי אנכיות - פרטי עיצוב הנאמנים לדגם המקורי. העיצוב אולי אינו מתאים לכל רוכב, אך תרומתו לגיוון ולעניין בעולם האופניים ברורה. היופי, כמו תמיד, בעיני המתבונן.

לפרטים נוספים