יצרני אופניים מתמודדים עם המכסים

בואו נודה באמת: מדיניות המכסים של דונאלד טראמפ פוגעת קשות בתעשיית האופניים החשמליים, והציבור, גם אם אינו מודע לכך, הוא זה שנושא בעלויות. מה שהחל ככלי פוליטי נהפך לנטל כבד על עסקים, צרכנים ועתיד התחבורה הנקייה.

נכון להיום, יבוא אופניים חשמליים מתוצרת סין לארצות הברית מלוּוה במכסי ענק שמגיעים לשיעור של 170%. מדובר בתוספת של 145% מעבר למכסי הבסיס, וב-25% נוספים לפי סעיף 301 לחוק הסחר. בעבור יצרנים, זו מציאות שאי אפשר להתקיים ולעבוד בה. לכן חברות כגון אבנטון (Aventon) נטשו את מאמצי הייצור בסין והעבירו אותו לדרום-מזרח אסיה. אבל המעבר הזה רחוק מלהיות פשוט.

לתאילנד, לווייטנאם ולקמבודיה אין תשתיות תעשייתיות מפותחות כמו סין. לכן על אף שההרכבה הסופית מתבצעת במדינות אלה, רכיבים מרכזיים כגון מנועים, סוללות ובקרים עדיין מגיעים מסין. המשמעות: שילוח של רכיבים לסדנאות בתאילנד, הרכבה, ואז משלוח נוסף לארה"ב. הליך זה מוסיף יותר מ־50 יום לזמן האספקה ומגדיל מאוד את העלויות.

חלק מהחברות מנסות לעקוף את המצב: למשל, להתחיל את הייצור בווייטנאם, אך להשלים את ההרכבה בסין ולהצהיר שהמוצר יוצר בדרום-מזרח אסיה. זאת דרך חוקית, אך היא עוברת בתחום האפור.

אבנטון מסרבת לשחק את המשחק הזה: כל אופני החברה מורכבים בתאילנד או בטאיוואן, עם צוותי בקרת איכות והנדסה שנשלחו במיוחד לשם. זו השקעה יקרה אך אמינה. העלויות לאבנטון גדלו ב־10 עד 15 אחוזים, אך החברה בחרה לא לגלגל את כולן אל הלקוחות אלא לספוג חלק מהעלויות בעצמה.

מה שרבים מפספסים הוא שהמכסים אינם מענישים ממשלות זרות, הם פוגעים ביבואנים. והיבואנים? הם פשוט מעלים מחירים. האופניים החשמליים שעלו יותר השנה בחלקים ובשווקים ייעודיים בעולם הם תוצאת לוואי ישירה של מדיניות המכסים.

יש שיאמרו שהפתרון הוא לייצר אופניים חשמליים בארה"ב. רעיון יפה, אבל אינו משתלם בשלב זה: בארה"ב אין תשתית לייצור רכיבים לאופניים חשמליים בקנה מידה תעשייתי. כל עוד שרשרת האספקה לא תעבור ליבשת, וכל עוד יישארו המכסים על רכיבים מיובאים, ייצור מקומי יישאר בגדר חלום.

אופניים חשמליים אמורים להיות חלק מהפתרון - תחבורה יעילה, נקייה, נגישה. אבל בגלל מדיניות סחר מגושמת, הם נעשים קשים יותר לייצור, איטיים יותר למשלוח ויקרים יותר לצרכן. זה רע לעסקים, רע לציבור ורע לעתיד התחבורה.

לפרטים נוספים