זינוק של 534% בנפגעים מקורקינטים חשמליים

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה לדיון דחוף בנושא פערי האכיפה נגד פגיעות כלי רכב חשמליים קלים (אופניים וקורקינטים) ברשויות המקומיות, והצורך בהסדר ביטוחי לרוכבים. הדיון, שהתקיים לבקשתו של ח"כ יעקב אשר שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, העלה תמונת מצב מדאיגה של חוסר סנכרון בין משרדי הממשלה, אכיפה וולנטרית ברשויות המקומיות, וחוסר תיאום שמוביל להיעדר אכיפה נגד חנויות שמוכרות כלים פרוצים ומסוכנים.

בפתח הדיון הדגיש ח"כ אשר כי המהלך שהוביל לחיוב התקנת לוחיות הזיהוי נועד לתת כלי עבודה לאכיפה, אבל כל יום שבו העסק הזה לא מוסדר בשטח הוא סכנת נפשות. יש רשויות שנראה שלא התחילו לאכוף בכלל. "לא חלמתי שהאכיפה תתמצה רק במצלמות שינפקו לאזרח אחד 20 דוחות רטרואקטיביים בסך 40 אלף שקל בלי שהוא ידע בכלל שהוא מבצע עבירה - לזה לא התכוון המשורר, זו אכיפה שלא מייצרת הרתעה אלא קופה. משרד התחבורה חייב להוביל את האירוע, ואנחנו ניתן גב חקיקתי מלא כדי להטיל חובת אכיפה על הרשויות. זה פיקוח נפש אמיתי".

לפי הנתונים שהציגה נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רננה גוטרייך, במאגר רשומים כ-200 אלף כלים בלבד, ללא אומדן לגבי הכלים שאינם רשומים. עוד עלה מהנתונים כי מאז שנת 2018 נרשם זינוק של פי 6 (534%) במספר הנפגעים מקורקינטים חשמליים, וכי קיימת תופעה נרחבת של רכיבת קטינים מתחת לגיל המותר. סמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יונתן אילן, הוסיף כי שנת 2025 הסתיימה עם 25 הרוגים, והשנה כבר עומד מניין ההרוגים על 11 בני אדם.

מנהל אגף שירותי תחזוקה במשרד התחבורה, איציק סרור, גילה כי עיריית תל אביב היא הרשות המקומית היחידה בארץ שהתחברה למערכת זיהוי הכלים, למרות שעלות ההתחברות עומדת על 2,400 שקלים בלבד לשלוש שנים.

ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, מירה סולומון, טענה כי סמכות האכיפה העיקרית היא של המשטרה והאכיפה ברשויות היא וולנטרית בלבד. לדבריה, קיים קושי משפטי לבצע אכיפה דיגיטלית באמצעות מצלמות במקומות שאינם נת"צים, וכי נדרש תיקון לחקיקה הראשית כדי להרחיב את הסמכויות. נציגת משרד הפנים, בת אל בן עזרא הודתה כי המשרד לא היה ער לחלק מהדברים שכן החוק אינו תחת סמכות משרדה. ח"כ אשר הגיב כי: "זאת אותה מדינה ואותם משרדים, ומשרד הפנים אחראי על הרשויות". הוא תהה מה היה קורה אם ראש רשות היה מכנס מסיבת עיתונאים ומודיע שהוא לא מפעיל מערכת חינוך ברשות.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הוועדה שמעה עדויות קשות מצד בני משפחה של נפגעים. מרדכי חסידים סיפר על אביו שנפגע קשה, שבר את ידיו ורגליו, ונותר ללא מענה מכיוון שלכלי הפוגע לא היה מספר זיהוי. היידי מוזס, בתו של ח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס, שיתפה: "אבא שלי, שהיה איש חזק וגבוה, נפגע לפני 8 חודשים במדרכה ליד הבית על ידי רוכב שאמר 'סליחה' וברח. אחרי ניתוחים מורכבים הוא חושש לצאת מהבית. ברגע אחד מחרבים לבן אדם בגיל 80 את החיים".

סוגיה מרכזית נוספת שעלתה היא פריצת הכלים ומכירת כלים שאינם חוקיים. גל סורוקר מהרלב"ד ציין כי כ-85% מהכלים בשטח פרוצים ונוסעים במהירויות של 40-50 קמ"ש, בניגוד לחוק המגביל ל-25 קמ"ש. נטלי רובינשטיין ממשרד הכלכלה הסבירה כי קיים תקן מחייב לאופניים, אך האכיפה בשווקים וביבוא נמצאת תחת משרד התחבורה.

גם בסוגיית הביטוח התגלו פערים ומחלוקות, כאשר נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, הסביר כי לפי פסיקת העליון, הכלים אינם נחשבים לכלי רכב מנועי ולכן חוק הפיצויים (פלת"ד) לא חל עליהם והדבר מקשה על תמחור מוצר ביטוחי. עו"ד ליטל כספי, מנהלת תביעות ב'קרנית, הזהירה מפני החלת הסדר ביטוחי חובה: "עלות ביטוח מינימלית תהיה כ-4,500 שקלים, אף אחד לא יבטח וזה ישאיר את הפצועים הקשים ביותר ללא פיצוי". מנגד, ח"כ לימור סון הר מלך וח"כ סימון דוידסון קראו לעשות סדר ודרשו פתרונות הסברה וחינוך בבתי הספר. דוידסון אף שיתף כי בנה של ח"כ גלית דיסטל נפגע רק אמש בתאונת קורקינט.

ח"כ אשר סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת למשרד התחבורה להקים צוות בין משרדי, יחד עם משרדי הפנים, הביטחון הלאומי, המשטרה, השלטון המקומי, וכל הגופים הרלוונטיים כדי לגבש את הצעדים הדרושים לייעול האכיפה והפיקוח. בנוסף קראה הוועדה למשרד הפנים לבחון מנגנון שיחייב את הרשויות המקומיות לבצע אכיפה, ולא בצורה וולנטרית. עוד ביקשה הוועדה פתרון שיעצור את התופעה של שליחת דוחות שהצטברו חודשים ארוכים במצלמות, בצורה סיטונאית ובאופן שפוגע בהרתעה, וכן לבחון התניית רישיון עסק של חנויות אופניים בעמדה בתקן המהירות ובאיסור פריצת הכלים, ובחינת תוכנית ביטוחית מותאמת תוך הבטחה שהדבר לא יקפיץ את הפרמיות ויוקר המחייה. ח"כ אשר אף ציין כי הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא.

אילוסטרציה