טכנולוגיות פורמולה בטור דה פראנס
טור דה פראנס (Tour de France) שהתקיים השנה מסתמן כמהיר בתולדות התחרות, לא רק בזכות הרוכבים אלא בעיקר בזכות צוותי ההנדסה והמדע שפועלים מאחורי הקלעים. מה שנחשב בעבר לספורט של תחושת בטן ומאמץ נטו, נהפך לתחום עתיר נתונים, סימולציות וחישובים מתקדמים. מהנדסי ביצועים, מדעני נתונים ומומחי אווירודינמיקה - רבים מהם בוגרי קבוצות פורמולה 1 - משנים את פני הספורט ומקרבים אותו לעולם הספורט המוטורי.
דן ביגהאם (Dan Bingham), לשעבר רוכב מקצועי, נחשב כיום לדמות מרכזית בתחום ההנדסה. לאחר שעבד במרצדס F1, הוא מונה לראש תחום ההנדסה בקבוצת הרכיבה של רד בול (Red Bull-Bora-Hansgrohe). תפקידו כולל בחירת ציוד ועיצוב מוצר סביב נתוני הרוכב והמסלול. אחת ההחלטות החשובות שלו היא בחירת גלגלים: לא רק עומק חישוק אלא שקלול של משקל, CdA (מקדם גרר אווירודינמי), כוח לרוחב המשקל ומהירות צפויה. ההחלטה מתקבלת על פי חישוב צריכת האנרגיה הכוללת. הבדל של 100 גרם עשוי להכריע אם הרוכב יצליח להישאר "על גלגל" של המתחרה או יאבד מגע.
גם בצמיגים החישובים דקדקניים: מקדם התנגדות גלגול (Crr) שונה של 0.01 שקול לעלייה של 0.1% בשיפוע - הבדל קטן על הנייר, אך בעל משמעות במרוץ צמוד.
קבוצת אסטנה (XDS-Astana) מעסיקה את אלכס דאוסֶט (Alex Dowsett), לשעבר רוכב במרוצים נגד השעון. בד־בבד היא גייסה את מדען הנתונים מורגן סוסין (Morgan Saussine). סוסין מיפה את לוח המרוצים ובנה מודלים לחיזוי היכן וכיצד אפשר למקסם צבירת נקודות בהתבסס על יכולות הרוכבים ותוואי המרוצים. התוצאה: במקום להיאבק על הישרדות, הקבוצה עלתה לצמרת דירוג ה־UCI. המודלים מספקים תוכניות קציבת מאמץ (Pacing Plans) שמועלות למחשבי הרוכבים: היכן ללחוץ בעלייה, היכן לשחרר ברוח נגדית ואיך לחלק את האנרגיה לאורך היום מרוץ.
טכנולוגיות אווירודינמיקה
חברות כגון וורטק (Vorteq) וסוויס סייד (Swiss Side) מביאות ידע ישירות מפורמולה 1. שימוש בסריקות גוף בתלת־ממד, הדפסת מודלים וירטואליים של רוכבים לבדיקת חליפות ומנהרות רוח, מאפשרות התאמה אישית מדויקת. חליפות רכיבה מותאמות אישית, בעלות של אלפי דולרים, חוסכות אחוזים אחדים בגרירה, אך אלו מתורגמים לשניות יקרות במקצה במרוץ נגד השעון.
עקרון ה־80/20 מיושם כאן במלואו: שינוי של 20% בפרטים הקטנים מספק 80% מהתוצאה. אפילו שינוי של מיקום התפר בבגד הפחית בעבר 3% מהגרר. התאמות אלו עשויות להגיע לחליפה אחרת לכל שלב, ואף לקסדה המותאמת לכיוון הרוח.
מהנדסים מפתחים סימולציות מורכבות, אך המאמן והרוכב הם אלה שמתרגמים את ההמלצות לשטח. ייתכן שהמודל יזהה קו אידיאלי בפנייה, אך הרוכב יבחר אחרת עקב מגבלת ראות. המודל ימליץ על צמיג מהיר יותר, אך הרוכב יעדיף נוחות וביטחון. כך נשמר האיזון בין מדע לבין תחושת הרוכב.
העלייה במהירויות מעלה חששות בטיחות. כאן נכנס הידע מהספורט המוטורי: חיישני G בקסדות יכולים לאותת בזמן אמת על פגיעות ראש, ציוד מגן אישי משופר עשוי להפחית נזקי התרסקות, ובקרת מרוץ מרכזית יכולה לנטר את האירוע ולשלוח התראה מיידית. המטרה: להוכיח שאפשר לשלב קצב גבוה יותר עם סטנדרט בטיחות גבוה יותר, כפי שקרה בפורמולה 1 לאורך השנים.
הטור של 2025 הוא לא רק מבחן כוח לרגליים אלא גם למוחות מאחורי הקלעים. מהנדסי ביצועים, מדעני נתונים ומומחי אווירודינמיקה מכתיבים את כללי המשחק החדשים. התוצאה היא מרוץ מהיר, טכנולוגי ומדויק יותר מאי פעם. השאלה שנותרה פתוחה היא אם המודלים ינצחו את האינטואיציה האנושית או שעדיין תהיה לרוכבים המילה האחרונה על הכביש.
