מגה ולו
ניוזלטר מגה ולו
מגה ולו גיליון 130
לעמוד קודם

איך נהפכה טאיוואן למעצמת אופניים?

12/05/2024
זמן קריאה: 1.5 דק'

כשאתם עולים על האופניים שלכם, יש סיכוי שהדגם שעליו אתם רוכבים או לפחות כמה מהמרכיבים המרכזיים שלו יוצרו בטאיוואן, גם אם על השלדה מתנוסס סמל של מותג אירופי או אמריקני. האי הקטן לצד סין שולט בייצור של אופניים וחלקיהם. לא במקרה, אחת התערוכות הגדולות בעולם הדו-גלגלי מתקיימת מדי שנה דווקא בעיר הבירה של טאיוואן, טאיפיי.

איך קרה שטאיוואן נהפכה למרכז בעולם האופניים?

טאיוואן היא מדינה שממוקמת על אי קטן ויש לה היסטוריה ארוכה ומורכבת. עצמאותה שנויה במחלוקת. סין מחשיבה אותה כחלק מהשטחים שלה. בשנות השבעים והשמונים העבירו יצרני אופניים בכירים בעולם כגון רולי (Raleigh) ושווין (Schwinn) את הייצור שלהם לטאיוואן, בניסיון להפחית עלויות ולייעל תהליכים. כך נהפך האי ליעד נגיש כלכלית למותגי אופניים מערביים. התפתחות הענף בזכות המעבר לטאיוואן סייעה לצמיחה כלכלית וטכנולוגית. מותגים נוספים, שהיום נחשבים פופולריים מאוד בקרב רוכבים, נולדו דווקא כאן ומתוך ההזדמנויות שטאיוואן מעניקה. אפשר להזכיר לדוגמה את מרידה (Merida) ואת גיאנט (Giant).

בשנות השמונים והתשעים פנו יזמים רבים מתחום האופניים לטאיוואן והקימו בה את המותגים והחברות שלהם. היו גם כאלו שפשוט קנו אביזרים ורכיבים מקומיים לאופניים ומכרו אותם תחת המותג שלהם. היום, דרישות וציפיות של רוכבים מן המניין כלקוחות לא מאפשרות לחברות לעבוד באופן הזה. יצרנים צריכים לתאם מול מפעלים וספקים מקומיים בטאיוואן לפני שהם מוכרים את המוצרים הלאה. התהליך המודרני מורכב מעבודה צמודה של צוותים או נציגים של חברות אופניים מערביות מול הפועלים מטאיוואן. ייצור חלקים ובקרת איכות מתבצעים ישירות מול ספקים מקומיים, שגם משלשלים לכיסם חלק ניכר מרווחי העסקה מול הצד המזמין (קרי המותג המערבי).

המותגים האירופים והאמריקנים הם אלו ש"מתדלקים" את תעשיית האופניים של טאיוואן היום. כשעלות הייצור בטאיוואן עלתה בעקבות התחרות המתגברת, חברות רבות התחילו להעביר את המפעלים שלהן למדינות אסיאתיות אחרות: סין, וייטנאם, אינדונזיה. הדבר יצר תהליך שנראה מהצד אירוני למדי ואינסופי. שלבי הייצור של אותו דגם או סוג של אופניים נפרסו על כמה מפעלים בכמה מדינות: חלקים מגיעים ממקום אחד, שלדות עוברות צביעה במקום אחר, והאופניים מורכבים במקום שלישי. סגירות של גבולות בעקבות מתיחות ביטחונית, מגפת קורונה וכל אירוע אחר, בוודאי לא תורמים לתהליך המפוזר של ייצור והרכבה.

למה לצפות מתעשיית האופניים? האם המפעלים יחזרו לאירופה? זאת אחת האופציות האפשריות. בינתיים נראה שהבסיס הטכני והכלכלי שנוצר לתעשיית האופניים במדינות מזרח אסיה בכלל ובטאיוואן בפרט, יחזיק כמה עשורים, וטאיוואן ממשיכה להיות ב"קדמת הבמה".

 

לפרטים נוספים

 

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן