איך מתמודדים עם תקרים בטור דה פראנס
טור דה פראנס (Tour de France) הוא אחד המרוצים הקשוחים והיוקרתיים ביותר בעולם. מארגני המרוץ מתאמצים להכין את הכבישים לשלבי המרוץ באופן הטוב ביותר, אבל זה לא פותר את הרוכבים מתקלות טכניות. אחת התקלות הנפוצות ביותר היא כמובן תקר בגלגלים.
מתמודדי טור דה פראנס מכסים מרחק כולל של כ-3,500 קילומטרים, ובוודאי יש לכך השפעה על המצב הטכני של האופניים. חור בגלגל עלול להתרחש כל רגע, ולעיתים קרובות אלו רגעים לא מתאימים לעיכוב. רוכבים מקצועיים לא יוצאים לדרך עם סט של כלי תיקון בכיס האחורי. בשונה מחובבי רכיבת כביש "רגילה", רוכבי מרוצים מקצועיים סומכים על הצוותים הטכניים שלהם שמלווים אותם כל רגע.
המצב הרבה יותר נוח ממה שהיה לפני כמה עשורים. בשנים הראשונות של התחרות, רוכבים אכן נאלצו לרכוב עם אבזור מלא ולסחוב צמיגים רזרביים על האופניים שלהם. כלי התיקון היו פרימיטיביים למדי, וטיפול בתקלה היה עשוי להימשך הרבה זמן. תקר בגלגל או כל תקלה אחרת היו עלולים להרוס לרוכב את כל המרוץ. מכוניות התמיכה שמלוות את הרוכבים בכבישים הופיעו בטור דה פראנס רק בשנת 1972.
היום, אם לאופני הרוכב יש תקר, הוא לא חייב לטפל בו בעצמו. הוא מסמן לצוות הליווי שלו. הרוכב מרים את ידו, מתקשר לצוות הטכני דרך מכשיר קשר, ומסביר לאנשי הצוות מה בדיוק קרה. לאחר מכן הוא רוכב מאט ו"מתגלגל" אחורה לסוף קבוצת הרוכבים, בתקווה שרכב הליווי יספיק להגיע אליו כמה שיותר מהר.
מה שקורה אחר כך מזכיר מאוד החלפת צמיגים מהירה במיוחד, בסגנון של פיט-סטופ במרוץ פורמולה 1. בתנאים של מרוץ דינמי אין זמן לסתום את החור או להדביק אותו עם דבק תיקון מיוחד. במקום זאת, צוות התיקון מחליף את הגלגל כולו.
מה קורה אם רכב הצוות לא נמצא בקרבת הרוכב או לא יכול להגיע אליו מהר? בדרך כלל רכבי הצוות עוקבים אחרי הרוכב ונמצאים צמוד אליו. המכונאים מוכנים לקפוץ לתוך האקשן בכל רגע. במקרים כאלו, קבוצות עשויות להחליט "להקריב" את אחד הרוכבים למען הרוכב שאופניו נפגעו. בדרך כלל זה קורה אם הרוכב שאופניו תקולים נמצא בפוזיציה מובילה במרוץ. הרוכב השני ייאלץ לתת את הגלגל לרוכב המוביל, ויישאר בשולי הכביש בהמתנה לצוות הטכני שיספק לו אופניים חלופיים כדי שיוכל לחזור למרוץ.
לפעמים מתקבלת תפנית משעשעת. לדוגמה, באחד המרוצים בשנת 2016 החליט כריס פרום (Chris Froome) פשוט לזרוק את האופניים שלו הצידה ולרוץ עד קו הסיום, הכול בשביל לשמור על החולצה הצהובה (סמל של מוביל המרוץ).