כך תזהו חדשות כזב

בתקופות של מתיחות וחוסר ודאות, מתגברות השמועות והודעות הכזב (פייק ניוז) שנועדו לזרוע בלבול ובהלה, ולעיתים פשוט נכתבות ומופצות על ידי אנשים מהשורה בתום לב ובחוסר מודעות. עכשיו יותר מתמיד חשוב לגלות ערנות, חשדנות, ובעיקר ראייה ביקורתיות ברשת, ולהימנע מהפצה של מידע שאינכם מכירים את המקור שעומד מאחוריו ואת מהימנותו. ברשת קיימים גם גורמים המנסים לזרוע בלבול, לפלג ולגרום חוסר אמון. אל תשחקו לידיים שלהם!

נתקלתם בידיעה חשודה? עצרו ואל תשתפו! שאלו את השאלות האלה:

* מי המקור המדווח? על בסיס מה מסתמך הדיווח? האם הוא מהימן או מוכר? האם הוא נכתב על דעתו של המפיץ ועל בסיס הערכות, או דעה אישית? האם הוא מסתמך על עובדות ונתונים מוסמכים?

* האם ייתכן שמדובר בניסיון למלחמה פסיכולוגית של אויבינו? האם ההודעה יוצרת פחד, מנסה לפגוע במורל, לפלג או לגרום לכם לעשות מעשים מסוימים?

* האם המידע פורסם במקורות מידע מהימנים ונוספים כגון ערוצים רשמיים, אמצעי תקשורת רשמיים וגופים המוסמכים לתת הודעות מסוג זה? אם לא, ייתכן מאוד שמדובר בפייק.

* מתי פורסמה הידיעה? לעיתים מופצים ברשתות החברתיות או בהודעות קישורים לכתבות ישנות או שמועות ממוחזרות.

* משהו לא מסתדר עם התמונה? כיום אפשר לייצר בקלות יחסית צילומים ותמונות בטכנולוגיות בינה מלאכותית. אפשר לזהות תמונות אלו, שבמבט ראשון עשויות להיראות אמינות, על ידי איתור של מרכיבים לא הגיוניים כגון צלליות בזווית לא נכונה, אדם עם שש אצבעות והבעות פנים מוגזמות.

* מה מקור התמונה שמופיעה בהודעה? אם עולה חשד, אפשר לבדוק את מקור התמונה במנוע חיפוש תמונות ולבדוק מתי פורסמה לראשונה ובאיזה הקשר. לעיתים, בדיווחים שקריים משתמשים בתמונות ישנות או בכאלו שצולמו בהקשרים אחרים.

* האם ההודעה מנוסחת באופן מאיים ותוקפני? קרוב לוודאי שהגיעה מגורמים עוינים.

* בהודעה נעשה שימוש נרחב במילים או בצירופים דרמטיים? כשמופיעות מילים כגון "דחוף", "הודעה חשובה" ו"זה יכול להציל את חייכם", יש סיכוי גבוה מאוד שמדובר בפייק.

* ההודעה הועברה הרבה פעמים? אנשים נוטים להעביר הודעות הלאה בלי לאמתן. מסיבה זו, אפליקציתת וואטסאפ מסמנת הודעות כאלה בתגית Forwarded (הועברה) או Forwarded many times (הועברה פעמים רבות). התייחסו בחשדנות יתרה להודעות שסומנו כך ובדקו את אמיתותן אל מול המקורות הרשמיים.

* ההודעה כתובה באופן עילג? אם קיבלתם הודעה שכתובה בשפה עילגת או רצופה שגיאות כתיב, ייתכן מאוד שהגיעה ממקור שאינו אמין ומוסמך. גופים רשמיים לא יבקשו מכם להעביר את ההודעה "בדחיפות" לחברים ולבני משפחה.

לסיכום, קיבלתם קישור חשוד או נחשפתם לשמועות שרצות ברשת? שבעה כללי 'עשה ואל תעשה':

1. אל תשתפו.

2. השתמשו בראייה ביקורתית.

3. הצליבו מידע.

4. בדקו את המידע בערוצים הרשמיים.

5. דווחו אל מוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

6. במקרה של הסתה לאלימות, הפחדה או איום על חיים, דווחו למשטרה למוקד 100.

משטרת ישראל מדגישה, כי קיימת חקיקה ספציפית האוסרת להפיץ ידיעות כזב. העובר על סעיפי החוק, צפוי להליך פלילי ולעונשי מאסר הקבועים בחוק.