טראמפ מנסה לבלום עקיפת תעריפים
הסכם סחר חדש בין ממשל טראמפ לווייטנאם אמור להתמודד עם תופעה שנהפכה לנפוצה בשנים האחרונות: עקיפת מכסים אמריקנים על ידי העברת ייצור לסין או דרך מדינות אחרות בדרום־מזרח אסיה. ההסכם החדש מטיל מכס של 20% על מוצרים שמיוצאים מווייטנאם ו־40% על סחורות שמוגדרות כ"מועברות", כלומר מקורן הסיני טושטש על ידי תהליכי אריזה מחדש או עיבוד מינימלי במדינה שלישית.
מומחים טוענים, כי הצלחת ההסכם תלויה בפרטים כגון כיצד תוגדר "תוצרת וייטנאמית" לעומת "מוצרי מעבר". מאחר שחברות סיניות רבות העבירו קווי ייצור לווייטנאם מאז תחילת מלחמת הסחר ב־2018, לא תמיד פשוט להבחין בין ייצור אמיתי במדינה לבין תהליכי הסוואה של מוצרים שמקורם בסין.
לדברי רולנד רג'ה (Roland Rajah) ממכון לאווי (Lowy Institute) באוסטרליה, אם ממשל טראמפ יישם את המכסים ביעילות ובמיקוד, ההשפעה לא תהיה קריטית. אך אם הגישה תהיה כללית וגסה, ההשלכות עלולות להיות הרסניות לכלכלות של ארה"ב, סין ווייטנאם גם יחד.
תלות גוברת ברכיבים מסין
נתוני מכון מחקר מלמדים ש־28% מהמוצרים שווייטנאם ייצאה לארה"ב בשנת 2022 הכילו רכיבים מסין - עלייה ניכרת לעומת 9% בלבד בשנת 2018. כלכלנים טוענים כי בחלק ניכר מהמוצרים האלו הייצור חוקי, מתקיים על אדמת וייטנאם, תוך שימוש ברכיבים מסין. לכן אינו נחשב להפרה.
גם מדינות אחרות באזור כגון אינדונזיה, מלזיה ותאילנד, חוות זינוק ביצוא לארה"ב, בד בבד עם עלייה במשלוחים מסין אל אותן מדינות. אנליסטים מעריכים כי מדובר בחלק מתהליך טבעי של התאמה מחדש של שרשרות אספקה, אך במקרים מסוימים ייתכן גם שמדובר בהסוואה של מקור המוצרים.
שותפויות הסוואה וניצול פרצות
גורמים בתעשייה מציינים שיתופי פעולה בלתי חוקיים בין חברות סיניות ליצרנים מקומיים בדרום־מזרח אסיה. לדוגמה, באינדונזיה התקבלו הצעות מחברות סיניות לשמש כשותפים להעברת סחורה, תוך שינוי קל של המוצר או אריזתו כדי לקבל תעודת מקור מקומית. כך המוצרים ייחשבו לתוצרת אינדונזיה ויהיו כפופים למכס נמוך יותר.
במקרים מסוימים, לדברי נציג איגוד יצרני הסיבים באינדונזיה, הסחורה אפילו לא יוצאת מהמכולות, רק מדביקים עליה תווית חדשה.
פיקוח מוגבר ונקודות תורפה
מאמצי המאבק בהונאת מקור מתחזקים. מלזיה ריכזה את הסמכות להנפיק תעודות מוצא תחת משרד הסחר, תאילנד הרחיבה את רשימת המוצרים המסוכנים, ודרום קוריאה החרימה לאחרונה סחורות בשווי של יותר מ־20 מיליון דולר עם תוויות שקריות ושגויות. עם זאת תהליכי הפיקוח במדינות רבות עדיין לקויים. לדוגמה, באינדונזיה, לפי הדיווחים, תעודת מקור ניתנת במהירות, ללא בדיקה מוקפדת של מקום הייצור.
במקרים מסוימים עלויות נמוכות והיעדר פיקוח מביאים למצב שבו חברות סיניות לא מחויבות כלל לעיבוד מקומי. מספיק להדפיס ולהדביק תווית "Made in Indonesia" כדי להוריד את שיעור המכס במידה ניכרת.
הצלחת ההסכם החדש תלויה במידה רבה באכיפה יעילה של כללי המקור בארה"ב ובמדינות היצוא. יועצים מזהירים כי ללא הגדרה ברורה, אכיפה קפדנית ומשאבים מתוגברים לרשות המכס האמריקנית, ההסכם עלול להתגלות כצעד סמלי בלבד.
אילוסטרציה. נמל בווייטנאם
