ממשלת פנמה משתלטת על נמלי התעלה
ממשלת פנמה הורתה לרשות הימית של פנמה להשתלט על שני נמלים השנויים במחלוקת, הממוקמים בשתי הכניסות האסטרטגיות לתעלת פנמה. מהלך מרעיש זה הוא תגובה לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון במדינה, אשר קבע כי זיכיון ההפעלה שהוחזק עד כה בידי חברת סי־קיי האצ'ינסון (CK Hutchison), המבוססת בהונג קונג, אינו חוקי ודינו להתבטל.
על פי דיווח של סוכנות הידיעות AP, הצו הממשלתי שפורסם ב־23 בפברואר מורה לרשות הימית של פנמה להשתלט על הנמלים מ"סיבות דחופות של אינטרס חברתי וציבורי." הצו מקיף וכולל השתלטות מלאה על כל התשתיות והציוד במתחמים, בכלל זה מנופים, צי כלי הרכב, מערכות המחשוב והתוכנות שמפעילות את המרכזים הלוגיסטיים האלו.
צעד זה מעביר למעשה את המסופים בלבואה (Balboa) וכריסטובל (Cristobal) לשליטה זמנית של המדינה, מה מגביר במידה רבה את המתיחות מול חברת סי־קיי האצ'ינסון. התפתחות זו מעוררת חוסר ודאות חדש וגובר באשר לזהות הגורם שיקבל על עצמו בסופו של דבר את הפעלת הנמלים החשובים האלו בעתיד.
בראשית השתלשלות האירועים הודיעה פנמה כי חטיבת APM Terminals של ענקית הספנות הדנית מארסק (AP Moller-Maersk) תקבל על עצמה באופן זמני את השליטה המינהלית במסופים, וזאת עד שייבחר זכיין חדש וייחתם חוזה הפעלה מוסדר. בתגובה להכרזה זו מיהרה סי־קיי האצ'ינסון לאיים בנקיטת צעדים משפטיים חריפים נגד חברת הספנות הדנית.
החברה מהונג קונג טענה, כי כל ניסיון להשתלטות כפויה עלול לגרום שיבושים חמורים בסחר העובר באזור כולו. זאת על אף ההבטחות החוזרות ונשנות מצד ממשלת פנמה שלפיהן הפעילות השוטפת של הנמלים לא תופרע בשום שלב, גם בעוד הסכסוך המשפטי והעסקי מתנהל ברקע.
שורש המשבר נמצא בהחלטת בית המשפט העליון של פנמה מיולי 2025, אשר ביטלה לחלוטין את חוזה הזיכיון של סי־קיי האצ'ינסון. בפסיקתו אז קבע בית המשפט, כי ההסכם המקורי כשל בעמידה בדרישות החוקתיות הנוגעות לשקיפות ציבורית ולעריכת מכרז תחרותי והוגן. החלטת בית המשפט שללה למעשה מהמפעילה מהונג קונג את מעמדה החוקי בנמלים, והציתה חודשים ארוכים של תמרונים פוליטיים ומשפטיים סבוכים אשר הגיעו לשיאם עם ההתערבות הישירה והדרמטית של הממשלה בשטח.
