דוח שנתי של לקט ישראל: כ-23 מיליארד ש"ח בשנה מתבזבזים

הדוח הלאומי לאובדן והצלה של מזון מתפרסם זו השנה השמינית על ידי לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות. ניכר כי השפעות מלחמת "חרבות ברזל" מחייבות התייחסות להשלכות על אובדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל והכדאיות להציל מזון. כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% משטחי החקלאות, באזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.

על פי אומדני הדוח, ההיקף של אובדן המזון בישראל לשנת 2022 הוא 2.6 מיליון טונות, בשווי של 23.1 מיליארד ₪ שהם כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון אפשר להציל, כלומר מזון ראוי למאכל, בהיקף של יותר ממיליון טונות ובשווי של 8.1 מיליארד ₪. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי, קרי היעדר גישה סדירה למזון ראוי.

בעיית אי הביטחון התזונתי קיימת בשגרה במדינת ישראל, אולם היא צפויה להחמיר עקב מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה ממשית בענף החקלאות הישראלי, תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי התוצרת החקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהן. כל אלה מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי, ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל, ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.

לפי פרק מיוחד הנכלל בדוח והמסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל, העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 היא 5.2 מיליארד ₪, אשר הם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא, יביא לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.

מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, בד בבד עם גידול בהיקפים של אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך להשתמש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה של אוכלוסיות מוחלשות.

לאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה. על פי נתוני הדוח, בשנת 2022 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון (לאורך שרשרת הערך, מהחקלאי ועד לצרכני הקצה). העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת ב-3.9 מיליארד שקל לשנה. פסולת מזון היא שליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל, ואובדן מזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים וקרקע, יפחית את פליטות גזי החממה והמזהמים לאוויר ויצמצם עלויות לטיפול בפסולת.

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "הדוח השנתי השמיני של לקט ישראל ו-BDO חושף לראשונה את ההשפעה הבריאותית של אובדן מזון על אוכלוסיות מוחלשות, הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי בתקציב המדינה, בגובה של מיליארדי שקלים. המשבר הנוכחי, שהוא הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום יותר מתמיד, אין לנו פריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא. מקבלי ההחלטות במדינה חייבים לגבש תוכניות ולתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון, שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, וכך לבסס את הביטחון התזונתי במדינת ישראל ובו בזמן לחסוך יותר מ-13 מיליארד ₪ מתקציב המדינה בגין הוצאות בריאות, סביבה ורווחה. כשנעשה את זה, נעשה כמדינה צעד גדול קדימה."

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "מניעת בזבוז מזון והצלתו תחזק את החוסן הישראלי בעתות שגרה וחירום. המשרד להגנת הסביבה פועל בימים אלו עם ארגון לקט ישראל להצלת מזון שבתקופת החירום מועבר לכוחות הביטחון, לאוכלוסיות מפונים ולנזקקים. בתוך כך נמנעים בזבוז משאבים והטמנת פסולת מיותרת."

רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אי ביטחון תזונתי בישראל הוא תופעה שמתוארת בשכיחות הולכת ועולה בשנים האחרונות, ולצערנו אנו צופים שתהיה שכיחה אף יותר בשנת 2024. אי ביטחון תזונתי מלווה לרוב בבחירות מזון זולות יותר, ולכן כוללות בדרך כלל כמויות מעטות של קבוצות מזון חיוניות לתזונה בריאה: ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. עקב כך אי ביטחון תזונתי הוא גורם סיכון לפגיעות בריאותיות במבוגרים ובמיוחד בילדים. השמנה ותחלואה נלווית נפוצות יותר בקרב אלו הסובלים מאי ביטחון תזונתי, ואיתן פגיעה ביכולת ההשתכרות, ההצלחה האקדמית והמוביליות החברתית.

"כמו כן הטיפול במחלות כגון סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב, כרוך בהוצאות כלכליות ניכרות למערכת הבריאות. בדוח הנוכחי סוכמה העלות המשוערת של הטיפול בתחלואה הנלווית לאי ביטחון תזונתי למערכת הבריאות. הצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיות נזקקות עשויה להיות גורם מרכזי בצמצום התופעה, ואף לצמצם את התחלואה הנלווית לה ואת הוצאות מערכת הבריאות על הטיפול בה."

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח: "המלחמה מחדדת את החשיבות של ביטחון תזונתי בשגרה ובחירום. בשנה האחרונה נזרק מזון בשווי 23.1 מיליארד ₪. הנזקים הבריאותיים עקב אי-ביטחון תזונתי הגיעו ל-5.2 מיליארד ₪, וזאת מלבד הנזק הסביבתי של כמעט ארבעה מיליארד ₪. המלחמה מגדילה עלויות אלה וגורמת לגידול באובדן התוצרת החקלאית בד בבד עם פגיעה בכוח הקנייה של מזון, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות, בגלל מחירה הכלכלי של המלחמה.

"מלחמת חרבות ברזל הביאה לפגיעה ב-30% משטחי החקלאות בישראל, אשר נמצאים באזורי הקו הראשון בצפון ובדרום. במסגרת מדיניות השיקום שלאחריה, יש לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנת ההיקף של אובדן המזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון. כל שקל המושקע בהצלת מזון, מייצר תועלת משקית של 10.6 ₪, לכן הוא השקעה לאומית כחלק מהמאמצים של חיזוק הכלכלה לאחר המלחמה."